בעד מערכת המשפט

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

לא מכבר התפרסם שהחינוך העצמאי ישנה את התנהלותו והחל משנה"ל הקרובה, ישלם את מלא שכרן של המורות ממלאות המקום ולא רק עבור 'שעות אפקטיביות' (כלומר, שכר שעתי). החינוך העצמאי טוען שעושק זה נעשה בהתאם להנחיות משרד החינוך ודורש לצרף את משרדי החינוך והאוצר לתיק, כנתבעים אף הם.

העוולה כשלעצמה מוכרת  במחוזותינו מזה ימים רבים. 3,600 מורות מוגדרות במערכות החינוך העצמאי כמורות ממלאות מרום וככאלה הן מתוגמלות אך ורק עבור אותן שעות בהן הוגדרו כשהן נמצאות בכיתה. בפועל, מורות אלו משמשות כמורות לכל דבר ועניין, אלא שהחינוך העצמאי לא שיבץ אותן כ'מורות תקן', אלא כ'ממלאות מקום'. סידור זה, של מורות ממלאות מקום, נועד במקורו (וכך הוא משמש במערכות החינוך האחרות), למקרים בהם בית הספר נאלץ למלא 'חלונות' בהן מורת התקן לא התייצבה בכיתתה, מסיבה כלשהי. ההפרש בשכר הינו כמעט כפול ואת מחצית שכר המורות ממלאות המקום הותיר החינוך העצמאי בקופתו – ומשם חולק בנדיבות למקורבים ועסקנים.

תופעה זו אינה חדשה והשינוי מגיע בעקבות תביעה ייצוגית בה תבעו שתי מורות את החינוך העצמאי על סך 51,000,000 ₪. כולנו מכירים את התופעה ואין חושב אחד במחוזותינו שהדבר הגון או ראוי. היחידים שראו בכך התנהלות תקינה הינם עסקני החינוך העצמאי, החוסה תחת צילם של 'גדולי הרבנים' הנותנים חסות לכל מעשי החינוך העצמאי, הטובים ושאינם.

עושק זה, כמו עושק הגננות, נעשה ביודעין ובריש גלי לאורך שנים רבות. לצערנו ולבושתנו אין בציבוריות החרדית שום גוף או יחיד שיכולים להוות כתובת לעשוקים. אמנם, באופן פורמלי פתוחה הדרך לבתי הדין, אבל אלו אינם רואים מתפקידם לתקן עולם במלכות שקי, אלא להחזיק את המערכת תוך 'שקט תעשייתי' בלבד.

למזלנו, ולבושת חרפת אימנו, מי שמגן על עמך ישראל מפני עושקיהם אינם אנחנו עצמנו, אלא גופים חילוניים, הדנים בערכאותיהם כפי הדין והמנהג.

מצב זה, בו מופקרים החרדים לעושק בידי כאילו-מנהיגיהם, חייב להפסק. טוב היה לו היינו קמים בעצמנו ומתקנים את הנצרך תיקון. כמו בדיני הנפשות של המפלצים, הפוגעים בבנינו ובנותינו אנו*, גם כאן מותירים העסקנים (שעושים רק מה שאומרים להם) את ההגנה בפני המפגעים והמענים, למערכת המשפט החילונית.

אנחנו אוהבים ורגילים לצקת קיתונו של המן על מערכות המשפט ואף קוראים עליהם את הפסוק 'מקום המשפט – שמה הרשע' ואיננו שמים על לב שמקום המשפט אינו בדווקא המשפט החיצוני, אלא מערכות המשפט שלנו אנו.

הבג"ץ, כמסמל את מערכות המשפט כולן, אינו ראוי שיגנו עליו. אבל, לצערנו ולבושת חרפת אימנו, עדיין יש בחינות בהן טוב הוא מהמערכות שלנו.

אם איני טועה, עדיין תלויה ועומדת תביעה ייצוגית נגד החינוך העצמאי על כך שאינו משלם למוריו את השעה הראשונה בכל יום. בשעה זו מתקיימת תפילה בכיתה ולטענת החינוך העצמאי, המורה חייב בין כה וכה להתפלל, כך שאין צורך לשלם על שעה זו. הצביעות והשחיתות בטענה, לא קטנה בעיני מהשחיתות בעושק המורות. הרי המורה מחויב להיות בכיתה באותה שעה, גם אם כבר התפלל קודם לכן בבית הכנסת (כפי שעושים רוב מוחלט של מורי החינוך העצמאי). הוא גם נדרש לפקח על התלמידים (ואם איני טועה, גם למלא ציון 'תפילה' בתעודה).

הוי לאותה בושה שעושק וגניבה גלויים כאלה, צריכים להיות נידונים בערכאות.

 

חרדי בעולמו

- - - - - - - - --

לא מוגה

להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:

haredibe@gmail.com

·        לאחרונה התפרסמו הנתונים על מידת שכיחות התופעה של פגיעה בילדים וילדות, במחוזותינו, לעומת הנתונים בארץ בכלל. הנתונים פורסמו בהתאם לחלוקה גיאוגרפית והשיוך החברתי-דתי נעשה על ידי ואינו מוסמך. מסתבר שבמחוז יהודה ושומרון (הכולל את מודיעין עלית וביתר עילית) שכיחות הפגיעות בילדים וילדות גבוה מאוד. לעומת משקלם בחברה (4.5%) הרי שמספר הנפגעים באיזור זה הינו 21%!!. מאפיין נוסף העולה מניתוח הנתונים הוא שאצלנו נפגעים ילדים ביחס הרבה יותר גבוה מאשר בציבור הכללי. עד גיל 12 אין הפרש בפגיעות בנים ובנות ומשם והלאה הפגיעות שכיחות הרבה יותר אצל הבנות. ייתכן שהעובדה שילדים מרוכזים תחת חסותם של גברים רבים (מלמדים) ושקרובי המשפחה הזכריים נמצאים במגע קרוב עם הבנים, מסבירה תופעה זו.

יודגש שרוב הנפעים והנפגעות נפגעים על ידי אנשים קרובים להם מאוד. קרובי משפחה ואנשי צוות חינוכי. חיסרון נוסף במחוזותינו הוא שחלק גדול מהמלמדים, חסרי הכשרה – כולל ובפרט בתחומי המוגנות.

עדיין לא קם בתוכנו גוף או איש שיקח על עצמו כמשימת-חיים, את הצלת בנינו ובנותינו מאיתנו עצמנו. עדיין רבנים ומובילי דרך עוסקים יותר בטיוח ובהסתרה מאשר בתיקון.

בתקווה גדולה שקורא עתידי לא יבין את דברי. לו יהי.