מלחמת אחים וגיסים אדמורי"ם אינו דבר חדש, מאז עמדתי על דעתי איני זוכר תקופה אחת ויחידה שלא היו אדמורי"ם ורבנים שרבו זה עם זה, זו המציאות החרדית מאז קיומה ועל פי ההיסטוריה גם קודם, מעולם לא היה שלום בין כל הרבנים, העבר מלא במחלוקות שאינם לשם שמים, ולכן איני בא בטענה לאהרוני מסאטמאר על המחלוקת עם גיסו מויזניץ, גם עם שניים מאחיו אינו מדבר הרבה שנים מפני שהם בחלק האחר של סאטמאר, הסיבה שאני כותב על כך עתה, מפני שהפלונטר הולך וגדל, עד כדי שקשה להבין את האהרוני בטענותיו לגיסו מויזניץ, מה הוא יכל לעשות כאשר הוא נמצא בין גיסו לחתנו, האם יפקיר את בתו חתנו ונכדיו למען גיסו?
איני בא כאן להצדיק את ר' ישראל מויזניץ, מפני שלדעתי הוא לא עשה מספיק להשכין שלום ביניהם ולפחות להסביר למי שצריך לאיזה מצב נקלעו האהרונים בבני ברק. האהרוני מצידו הלך עם הצד של הגבאי שלו שהעדיף את ראש הקהל על פני ראש הישיבה במחלוקת שפרצה ביניהם. החלוקה שהציע האהרוני בבני ברק סתרה את מהלך השלום מפני שרצה שהוא יתפלל במקום היכן ששם מתפללים רוב שונאיו והיה מאבד את כוחו, לא אכנס כאן לפרטי אותה מחלוקת מפני שלא זה מה שחשוב כאן, המציאות שהעולם כולו יושב ומביט על מי שאמורים להיות הדוגמא והמופת לציבור ממי שצריכים ללמוד את דרכיהם ומעשיהם, ואלו מתנהגים כמו ילדים קטנים, הויזניצאי לא אמר מילה רעה על האהרוני, וכל מה שעשה הוא השתתף בשמחה שעשה חתנו בבית כנסת שהאהרוני טוען כי בלי רשות ממנו אסור להכנס לשם
להחרים שמחה במשפחה רק בגלל סיפור כזה, כאשר גם הרבי מסקווירא מסתבך כאן מפני שגם הוא חלק מן המשפחה גם הוא גיס, האהרוני עשה לו 'טובה' גדולה שבא לשבע ברכות האחרון לאחר שהבטיח שהויזניצאי משיכון ויזניץ בבני ברק כבר לא יהיה באמריקה וחלילה לא יפגש עמו
הפלא הגדול על האהרוני, שהוא מוחל וסולח לאדמו"ר מסקווירא על שהוא מכבד את ר' ישראל, ולא מוכן לסלוח לבעלזאי שמכבד את חתנו של ר' ישראל. גם אם יטען שכאן אין ברירה כי ר' ישראל סבא, אז מה לאהרוני לבא בטענה על ר' ישראל שהוא חמיו של האדמו"ר מסאטמאר בבני ברק
האהרוני והויזניצאי מתנהגים כילדים קטנים וזה רמתם לצערי הגדול, הם עומדים בראש ציבורים גדולים ואינם חכמים מספיק לדעת כיצד להתנהג נכון מבחינה חינוכית וציבורית. הם מרבים מחלוקת עד כדי שהאהרוני מזהיר את בנו הנוסע לישראל שחלילה לא ידרוך בבית דודו מבעלזא בגלל שהוא כיבד את בן אחותו מבני ברק שהוא גיסו של בן האהרוני המגיע לישראל שבוודאי לא ידבר עם גיסו כי אחרת אביו יקח ממנו את האדמורו"ת ויעביר זאת לאחיו ה'חמשה עשר' מבורו פארק
איני חסיד של הויזניצאי-שיכון אבל אמליץ יושר עליו שאינו חכם מספיק למצבים כאלו, ואי אפשר לבא בטענות למי שמן השמים לא נתנו לו שכל להבין ולהשכיל. אבל כאשר עוסקים באהרוני הטוען שהוא 'חכם', ושהוא יתנהג כך, זה מוכיח על משהו פנימי רקוב מאוד, מידות רעות ומושחתות. הוא אינו מדבר עם אחיו למרות שאחיו הזאלוני כבר מזמן ביקש להשלים עמו ולהחזיר את השלום לכלל החסידים בסאטמאר, הוא היה פותר כך הרבה בעיות אחרות שיש לו בקרית יואל, אבל הוא מעדיף להילחם עם מי שאינם צריכים לו בכלל, ה'בני יואל' העדיפו את הזאלוני עליו, ועתה גם חלק מן האהרונים מוותרים עליו ומתקרבים לזאלוני למרות שבמשך שנים דיברו עליו כל דבר אסור
המציאות שהוא לא הצליח לעשות סדר בבני ברק, זו ההוכחה כי הוא רחוק מאוד מלדעת איך להנהיג ציבור גדול ובמיוחד כאשר פורצת מחלוקת ביניהם, אסור היה לו לקחת צד במחלוקת שפרצה בבני ברק, הוא חייב היה למצוא דרך איך בכל זאת ששני הצדדים ימשיכו להיות חסידיו ולא לוותר על קבוצה גדולה בבני ברק שהתארגנו לבד ועזבו אותו
המחלוקת של האהרוני עם הויזניצאי הוא צבע נוסף בפני הציבור החרדי ובמיוחד הקנאי, ואין זה פלא שכל כך הרבה חרדים קונים פפקורן בכל עת שפורצת מחלוקת כזו, אין הצגה יותר טובה מזו, אבל הנזק שזה גורם למציאות החרדית ובמיוחד החינוכית אי אפשר לתאר ולשער
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.