התורה, התועבה, והדמוקרטיה השקרית

עמדתה של התורה בענין התועבה ברורה, אין כאן מקום לוויכוח על הפירוש ההבנה והכוונה, כל ילד שלומד את הנושא יודע כי התורה מכנה את המעשים הללו תועבה, ובמצב אחר 'מעשה בהמה', וזכותו של כל אדם להביע את דעתו על פי איך שהתורה קבעה, כאשר חבר כנסת חרדי מסביר את מה שהתורה אומרת במקרים כאלו, זו לא רק זכותו אלא חובתו, ולכן ההתנפלות עליו בענין היא חמורה מבחינה 'דמוקרטית', האם מותר לאדם להביע את דעתו, או ש'דמוקרטיה' היא רק כשאתה מביע דעה שמאלנית ולא יהודית, חבר הכנסת פינדרוס הביע דעת התורה המוסכמת על כל חלקי שומרי תורה ומצוות, אין כאן שום ענין פוליטי אלא ערכי וקיומי, מדובר בנושא שהקב''ה מזהיר אותנו כי אם לא נשמור את מצוותיו אלו הוא יקיא אותנו מן הארץ וחובתו להזהיר את מי שמזלזלים בענין

יאיר לפיד זעק כי יש עוד חטאים, אמת ויציב, וגם אותם אסור לעשות, חייבים לשמור על המצוות, הבעיה במקרה שלנו שמבקשים להתיר את האסור, יוצאים לרחוב לצעוד להכריז כי אנו מורדים בתורתו של הקב"ה ותובעים להכיר בתועבה כחלק ממערכת החיים וזה חמור ואסור

מאוד מעניין, אותם הזועקים נגד הוראות התורה, מביעים עמדות שהם בניגוד גמור לדעת תורתנו הקדושה וזה מובן, אך כאשר מי אומר כי התורה אומרת אחרת מכפי שהם חושבים ומאמינים, הם זועקים כי יש להעמיד את האדם לדין. התורה לדוגמא מחייבת לשמור שבת, האם אסור למי לזעוק כי כל יהודי חייב לשמור שבת?

התורה היא זו שקבעה מה היא תועבה, ומי שלא אוהב זאת הבעיה היא שלו בלבד, הוא יכול לומר שלום ליהדותו ולהמיר את דתו לדת שתקבל זאת, יהודי יש לו בחירה, אבל התורה מציעה לבחור בחיים שפירושו לשמור על מצווות התורה, ואם אינך שומר, אז הבעיה היא שלך בלבד וזה בינך לבין קונך, כאשר אתה יוצא לקמפיין להתיר זאת כאן חובה להעמידך על מקומך כל עוד שאתה מכריז שאתה יהודי

חיים שאולזון