שלום וברכה מורי ורבותי!
כאשר אברהם רצה לעקוד את יצחק בנו, נגלה אליו המלאך ואמר לו בשם ה': "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה" (בראשית כב, יב).
"זה היה בסך הכל ניסיון, בדקתי האם אתה מסוגל לשחוט את בנך לכבודו של האלוקים, והנה אתה עושה זאת. הקדוש ברוך הוא שלח אותי לומר לך שהניסיון הזה תם, עמדת בו בגבורה, אל תשלח ידך אל הנער".
כאן המלאך השתתק ולא אמר שום מלה נוספת.
הפסוקים ממשיכים ומתארים לנו את אברהם אבינו שרואה "אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו", לוקח את האיל ומעלהו "לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (שם שם, יג).
לאחר מכן, מגיע המלאך ומברך את אברהם ואת זרעו לעולם.
רק רגע מלאך יקר!
מדוע אתה מגיע פעמיים?
מדוע בפעם הראשונה לא הואלת בטובך לברת את אברהם? הלא ראית שאברהם כבר עמד בניסיון והתגבר על כל הכשלים ועל כל הקשיים שיש לאבא להקריב את בנו לפני הקדוש ברוך הוא.
מדוע אז לא עמדת וברכת אותו?
מדוע היית אמור להמתין עד שהוא ישחט את האיל?
התשובה היא, כאשר אתה עושה את מה שמוטל עליך, גם אם זה ממש קשה, זה לא מצדיק ברכה. זה אומר שלא תגיע אליך קללה, כי אם יבקש ממך הקדוש ברוך הוא לעשות משהו, הרי שאתה מחויב לעשות זאת, את הבן הזה הקדוש ברוך הוא בכבודו הביא לך, אם הוא בסך הכל דורש ממך להחזיר אותו חזרה, אין לך זכות לומר אחרת.
אבל אם אתה הלכת ועשית משהו שלא התבקשת, שלא נדרשת, הלכת וחיפשת איל והקרבת אותו על גבי המזבח ואמרת: "ריבונו של עולם! זה יהיה קורבן בתמורתו של בני", באותו רגע הוכחת את אהבתך לקדוש ברוך הוא מעבר למה שנדרש ממך, מעבר למה שהיה בכחך לעשות, מעבר למה שקשור לניסיון בפניו הועמדת.
אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם: "אם אחרי שביצעת את מבוקשי הלכת וחיפשת להוסיף משהו מעבר, על זה מגיעה לך ברכה מיוחדת".
זה נכון לגבי כל אחד ואחד מאיתנו.
את השגרה, את הסטנדרט, את מה שאנו עושים כפי כוחנו, זה מצדיק לקבל מהקדוש ברוך הוא את הכלים לפעול ולעבוד כאן בעולם הזה, אבל הברכה הגדולה ממתינה לנו דווקא במה שמעבר לכך, דווקא במה שקשה, דווקא במה שנראה לא הגיוני.
תוסיף מעבר לכחותיך ותראה שכפי שאתה עושה מעל לדרך הטבע, כך הקדוש ברוך הוא עושה למענך למעלה מדרך הטבע, ותזכה לישועות ולניסים גלויים של ממש.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.