בתפיסה החרדית ישנם הרבה דברים טובים ומותרים אבל יאסרו זאת רק מפני שהשני קבע זאת, ובמיוחד כאשר מכריחים לעשות כך. קחו למשל את סאטמאר, גם הם לומדים דף גמרא בכל יום, אבל יקפידו שחלילה לא ייצא באותו יום שילמדו את אותו דף שב'דף היומי' האגודאי, באותו יום הם ילמדו דף אחר בשביל שחלילה לא יחשדו בהם שהם למדו 'דף היומי'. הליטאים עושים כך ברמב"ם, אם יוצא להם ללמוד ברמב"ם שאותו לומדים באותו יום בחב"ד, הם יעדיפו לבטל תורה וחלילה לא ללמוד מה שבתקנות חב"ד לאותו יום. מזל שלא עשו תקנות לתהילים ולתפילות מפני שאז היו כולם בבעיה
היה זה אחד מגדולי התורה בעבר שאמר, כאשר הם - והכוונה לחילונים ולממשלה - תובעים, אסור, ולא רק מפני שמדובר בלימודים חמורים ואסורים, גם אם משרד החינוך יקבע כי בזמן החורף של השנה הקרובה ילמדו כולם בבא בתרא, אסור יהיה ללמוד כל החורף בבא בתרא, ילמדו בבא קמא או בבא מציעא
כאן הבעיה של ליב"ה, אין ספק שישנם מקצועות שאין בהם בעיה, פרט אולי למי שהוא נגד כל לימוד חול, אבל ברוב בתי החינוך החרדים לומדים דקדוק וחשבון ועוד מקצועות כאלו והיו ממשיכים ואולי אף מוסיפים אם היוזמה הייתה חינוכית חרדית. ברגע שמשרד החינוך החילוני הוא זה שקבע ותובע זאת, אנו החרדים כבר לא יכולים ללמוד זאת
לכן כאשר מתווכחים עם חילונים בנושא, טיפשים הם המסבירנים והעיתונאים החרדים כשהם מגלגלים במילים על כן או לא ליב"ה, חייבים לומר להם את האמת כמות שהיא, ברגע שמשרד החינוך קובע את סדר הלימוד והחינוך הוא פסול ואסור לחרדי וזה סוף פסוק
אל תתווכחו על תוכן הליב"ה אלא על מי שקובע את סדר הלימודים והחינוך. אם המחנכים הם חרדים זה אפשרי, אם קובעי סדר הלימוד הם חילונים אסור כל שיתוף עימם בכל הקשור לענייני חינוך ולא רק בלימודי ליב"ה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.