און בן פלת היה מתחילה שותף במחלוקת עם מחנה קורח נגד משה רבנו, והיה אמור להיאבד יחד עם קורח ועדתו, אלא שאשתו הצילתו (סנהדרין קט, ב).
אשתו הייתה צדקת, והוא ניצל בזכותה.
בהתחלה הוא נגרר אחרי 'החבורה', אבל אשתו התחננה לפניו שיצא מהמחלוקת, אך הוא לא יכול היה להפסיק. הוא אמר לה: עוד מעט יבואו לקרוא לי, ואני מחוייב להיות איתם…ענתה לו אשתו: שב בשקט אטפל בבעיה, ישבה בחוץ בצורה מחוצפת, בפריצות, בפיזור שערות, ומכיוון שהם הרי היו 'צדיקים' הם ראו זאת ויברחו.
גם בדורות הקודמים וגם עכשיו בעלי המחלוקת לפעמים הם ה'צדיקים'. צדיקים בעיני עצמם, חז"ל קוראים להם רשעים, אבל הם * 'צדיקים', 'חרדים'"* , לא אכפת להם לחסל בני אדם במו פיהם, ולא מנידים עפעף כי הם חושבים שהם צדיקים ותמיד צודקים. וצדיקים כאלה מחמירים בצניעות ומקלים בלשון הרע, יכולים להרוג בן אדם בלשונם או אפילו פיזית, ובו בזמן לדקדק בדקדוקי הלכה ודקדוקי עניות! הקדוש ברוך הוא לא סובל צדיקים כאלה, ולבסוף הם נכחדים מן העולם וכמו קורח שנבלע באדמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.