מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
הבטחתי שאתייחס לנושא של היעדרות (או העדרת) הנשים מחיינו. התעוררתי לזה מפני שכתיבתי כאן מתייחסת תמיד אל הזכרים שבקוראים בלבד. הרוצה ללמד עלי זכות יאמר, שהסיבה לכך היא גם לשונית (לפי חוקי הלשון, הימצאות זכר אחד, מכריעה אין מספר נקבות) או להקל על כתיבתי (תחשבו כמה זה מתיש לכתוב על כל מילה את הטיותיה, קוראים/אות (קוראים.ות בגרסה הסמאלנית). המהדרין בלימוד זכות עלי (כלומר, מי שאינו מכיר אותי, כנראה), יניחו שאני רוצה לשמור את לשוני ומוחי נקיים מנשים. שהרי נפסק מכבר ע"י צדיקי הדור (ואלו ש'נולדו על ההר' יגרסו, ע"י הקב"ה בעצמו. עפ"ל) שמודעות לקיומן של נשים מפילה את הגברים לבאר שחת.
לאמיתם ופשטותם של הדברים (תאומים סיאמיים אלו, מופיעים בתדירות יחד...) הדבר לא נובע משום סיבה ספציפית, אלא משום שמשחר ילדותי התרגלתי להתייחס אך ורק לזכרים. מתבייש לומר שגם בעת כותבי שורות אלו, עדיין סבורני ש99% מהקוראים כאן הם קוראים (ולא קוראות. אם נזקקת לסוגריים אלו, סביר להניח שאתה קורא במאמר הלא נכון...). אין לי שום מדד אובייקטיבי להנחה לא מודעת זו ומעת לעת אני שואל את עצמי האם אכן כך הם פני הדברים. לי אין דרך נגישה לדעת פילוח קוראי האתר, אבל אומרים שיודעי חן, יודעים להוציא מסקנות שקרובות לאמת.
אנחנו חיים בדור ביניים מבחינת היחס לנשים. העולם עד לא מכבר, כולו לא ספר נשים (ואודה למי שיסביר לי הכיצד ייתכן שבעולם כל כך שוביניסטי קמו מלכות כמו קליאופטרה, ויקטוריה, אליזבת וכדו' ולהבדיל אא"ה, גם אצלנו קמו דבורה וכדו'). גם כשהעולם הנאור הצהיר שכל בני האדם נולדו שווים, עדיין לקח מאות שנים, עד שחשבו שאם הנשים שוות, גם קולן צריך להיספר (בשוויצריה, האירופית למהדרין, נתנה זכות בחירה לנשים בשנת 1971 ובליכטנשטיין שכנתה, ניתנה הזכות רק בשנת 1984!). בקום המדינה סברו כל הרבנים החרדיים (כולל הרב קוק זצ"ל) שלנשים אסור להצביע, משום 'כל כבודה בת מלך פנימה'. (למרבית הפלא, דווקא הרב עוזיאל, הרב הראשי הספרדי, היה בעד מתן זכות בחירה לנשים). יוער, שלאחר שהוקבעה זכות הנשים להצביע, בטל האיסור, מפני הפסד הקולות שהיה מנת חלקנו, לו היה האיסור בתוקפו...
בתודעתם של רוב מוחלט של החרדים ובעיקר המבוגרים שבנו, לא יכול לעלות על הדעת שנשים תהיינה שותפות לעשיה הציבורית, או שקולן יקבל מקום ויחס. הגברים מספיק חכמים, נדיבים ומייצגי כל, עד שאין שום עניין וצורך שנשים תייצגנה את עצמן וקומץ הקוראות לעצמן חרדיות ודורשות ייצוג מגדרי נתפסות כהזויות. נו נו.
במציאות חיינו מחלחל מעמדן של הנשים מעלה מעלה, מבלי שהגברים שמים לב ומבלי יכולת לעצור את התהליך. ראשית, בבתים רבים, מי שמפרנס את המשפחה הוא מפרנסת. בבתים רבים נוכחים הגברים ביכולת נשותיהן להוביל את הבית בדרך טובה יותר ושלא לומר שיש בתים (ולא ביתי בלבד...) בהן הנשים הן 'הלובשות את המכנסיים'.
למציאות יש דרך מעניינת לקבע את עצמה (שהרי פעמים רבות היא מפריעה ל'עובדות' והמוסכמות להן אנחנו מחוייבים) ובדרכה המתגנבת והעקבית, היא מעצבת מציאות-חיים שונה מהעבר. מי שעקב אחרי סיפור מושי קליינרמן, זוכר, מן הסתם, את הריאיון הראשון בו הופיעה אימו (ראו בו בערך את מה שאתם רואים למעלה כתמונת הנושא), לקח זמן עד שהיא הבינה שלא יראיינו וילונות מתנועעים ברוח... גם רבנית צדקנית כמו הרבנית קולודצקי (שניה למעלתה בקודש, אך לאימה מורתה האדמורית קנייבסקי זצ"ל), יצאה כבר כמה פעמים בסרטונים מצולמים בהן היא קוראת (לגברים, מן הסתם) לתרום למטרה כזאת או אחרת. כלומר שבעוד בעולמן הפרטי והפנימי הן סבורות ש'כל כבודה בת מלך פנימה', המציאות מחייבת אותן לפעול בדרך שונה.
מציאות חיים כזאת הופכת עם הזמן למציאות הלכתית. ובשל שינויים כאלה מחויבות נשים להסב בליל הסדר, משום ש'נשים שלנו חשובות הן'. העוקב אחרי ספרות השו"ת יכול לראות את המתווים, המקומות והנושאים בהן התעצם כוחן של הנשים ונראה שאנחנו חיים בדור בו מתחרשת קפיצה גדולה במעמדן ('קפיצה גדולה' במונחים היסטוריים, אינה נמדדת בחודשים או שנים, כמובן).
לכן,
כשאני כותב כאן ואיני זוכר את קיומן של הנשים (רק בכתיבה, כמובן...) איני מעיד בזה
אלא על עובדת היותי מוצג ארכיוני המתקשה להתקדם עם הזמן. בעיני סביר מאוד להניח
שבעוד דור/תיים יהיו פוסקות הלכה (סליחה 'יועצות הלכה'...) ושמא ייתכן אפשר ואולי
שגם ימצא פתרון לבעיית העגונות-בסחיטה ע"י גברים. ייתכן ש'דמעת העשוקות' טרם
נגעה לליבם של אי מי ואולי שילוב של התפתחות ההכלה והחמלה, יחד עם ההתקדמויות החברתיות,
תיצור מציאות חיים חיובית יותר.
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות
וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.