ה'גדול' והכיעור בעולם החרדי

גם מי שבורח מן הכבוד הפשקווילים וההשמצות רודפות אחריו, אין דבר כזה להיות בעל סיכוי ל'גדלות' שלא ימצא מי אשר ילכלך אותו ויעשה בטוח שכאשר יהיה מועמד ל'גדול' יהיה מספיק לכלוך עם מה ללכלך אותו. אלו הם פני הדברים במציאות החרדית, לא היה מעולם אחד ויחיד שלא עבר השמצות בצורה הגרועה ביותר, זה התחיל אצל משה רבנו ונמשך בכל הדורות ובימינו אנו כולם עוברים זאת ובצורה מכוערת, וכאשר חיים אנו את ימי ה'גדלות' מי יהיה הגדול בא, נלמד משהו מדהים, שגם מי שברח כל חייו מן ה'גדלות' לא הצליח להתחמק מן הפשקווילים וההשמצות עליו

היה זה ראש הישיבה מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שהכרתי ועקבתי אחר אורחות חייו יותר מחמישים שנה, הוא היה אדם פשוט לא חלם על 'גדלות' ברח מן הדברים האלו, ובכל זאת אלו שמבינים ב'גדלות' ברחוב הליטאי חישבו ומצאו כי אם הוא יאריך ימים הוא עלול להיות ה'גדול' של הליטאים, ולמרות שמנהיגם היה זה שאמר שאם מישהו רוצה לראות ולדעת מה זה יראת שמים שיסתכל ויעקוב אחר ר' גרשון, הם כתבו עליו פשקווילים והשמיצו אותו בכל ענין. הם שלחו לשאול אותו שאלות בענייני חינוך, דאגו להקליטו ויצאו נגדו, מפני שדרכו היה ללכת בנעימות ולא בכפיה והם לא אוהבים את דרכו, הם טוענים כי חושך שבטו שונא בנו ויש לחנך במכות ובכפייה להכות את הילדים והבחורים להתאכזר עליהם מפני שזו דרכה של חינוך על פי תורת רבם מירושלים, למרות שמנהיגם מבני ברק שלפני רבם היה זועק 'אן אלימות', הם פירשוה בנוסח סאטמאר כי הכוונה לאלימות

אין דבר שכזה להיות 'גדול' מבלי שיכתבו עליך פשקווילים. קחו את ראש ישיבת סלבודקה הרב הירש, הוא לא חלם על 'גדלות' ורק בשנים האחרונות אלו שביקשו למנוע 'גדלות' מראש הישיבה גאון ישראל האמיתי רבי דב לנדו, ביקשו לעשות ממנו רשכבה"ג העיקר שר' דב לא יהיה המנהיג אותו הם שונאים עשרות שנים מפני שהתנגד לשיטת מנהיגם, ואף הוא עובר עתה סידרה של השמצות על ידי מי שהיו מעדיפים את חתנו של מנהיגם הפוסח על שני הסעיפים

בשורות אלו איני עוסק במי שראוי להיות ה'גדול' בימינו, הדברים האלו ברורים במיוחד במצבנו מי טוב יותר להנהגה, למי יש את הכוח להנהיג. אני מתמקד כאן רק בנקודה אחת, האם שייך להיות 'גדול' מבלי שתעבור את מסכת הזלזולים ההשמצות והפשקווילים, או שכל מי שהוא מועמד ל'גדול' צריך לקחת בחשבון את סידרת ההשמצות ואין מי שאין עליו משהו, גם כאשר יש מי שחושב שהוא נוהג על פי תורה והשקפה אמיתית, אבל 'שוכח' כי בימינו התורה וה'השקפה' וה'שיטה' שונה אצל כל אחד, ומה שתורה אצלך אצל השני היא כפירה, ואי אפשר לצאת מן הסבך הזה, כולם בימינו גדולים וכופרים, אצל אלו גדולים ואצל אלו כופרים, ומי שטוב כאן לא טוב שם, ועם זה אנו חיים

לכן, אין להתרגש מן ההשמצות הזלזולים ובעיקר הפשקווילים, גם אם אתה צדיק גמור ימציאו ויכתבו עליך כל דבר אסור, זה דרכם של חרדים בימינו, וחייבים לחיות עם זה. גם אם תחליט שאינך רוצה להיות 'גדול' ימצאו מי שיסבירו כמה עקום אתה, מפני שמה שישר אצלך אצל השני עקום, זו דרכה של 'שיטה' וזו דרכה של 'השקפה' וזו דרכה של מציאות החיים החרדית שדרכה שיטתה והשקפתה משתנית על פי הצרכים הקהילתיים המפלגתיים ועל כולם התקציביים, ומי שרוצה ללמוד זאת שיעבור על אחד אחד וימצא איך שבמשך השנים הדברים השתנו, היום אתה בעדה החרדית, מחר באמצע, יום אחר בדגל התורה ואחרי כמה חדשים באגודת ישראל, ואותו דבר אצל מי שהיו קרובים לנטורי קרתא ומחר קרובים למי שמשתתפים בבחירות, כולם בלי יוצא מן הכלל שינו בחייהם כל כך הרבה, ולא מפני שהאמינו שכך יהיה, אלא המצבים חייבו זאת, ואם נרצה אפשר לכתוב על כל אחד מן הגדולים שהיו ומי שרצו להיות ספרים עבי כרס על חייהם והזיגזגים שעשו בשביל לשרוד

אין 'גדול' אמיתי אצל כולם, מי ש'גדול' אצלך אצל השני הוא רשע כופר ואפיקורס, מי שישר והגון אצלך, אצל השני הוא גנב רמאי ונוכל, מה ששומעים בימינו מאלו על אלו, ה' ישמור ויציל, בנס עדיין מסתובבים יהודים חדורי אמונה, אין מה שמרחיק מאמונה יותר מן המצבים האלו. רק מי שלומד ויודע את האמת שורד, ממי שמעלימים את האמת הם בסכנה קיומית, גם כאשר אתה מחדיר בו שרק הרבי שלך אמת רק הראש ישיבה שלך אמת ושל השני עקום ושקר, ברגע של אמת שואלים שאלות קשות הגורמת לאחת מן השניים, או להרים ידיים או להבין ולדעת כי יש מנהיג אמיתי לבריאה, ואינם ה'גדולים' והרבי'ס למיניהם המייצגים כיתות ולא תורת אמת, הפכנו למפלגות וסיעות, ואין עוד מי שמאחד את הכלל כולו ללא הבדל דעה שיטה השקפה או השתייכות לקהילה זו או אחרת, בימינו לא קיום התורה חשובה בעיני החרדי, אלא ההשתייכות המפלגתית קהילתית וסיעתית היא הקובעת אם אתה משלנו או חלילה משלהם. והקשר ליהדות לתורה ומצוות, אין דבר כזה, לא מודדים עוד את האדם על פי מעשיו, אלא על פי השתייכותו וכאן חורבנה של היהדות החרדית

חיים שאולזון