שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם:
אני לומד טוב, אני משקיע ברוחניות מצויין, ולפתע פתאום קורה לי משהו גשמי, מאד מאד משמח.
אירוע, לידה, זיווג, דברים שהמתנתי להם זמן רב, ואני פשוט מאושר ושמח בהם.
אבל אז אני חש לכאורה שהשמחה שלי דבוקה יותר מדי באותו דבר גשמי שעובר עלי, ואיננה קשורה כלל ועיקר לחיים הרוחניים שלי. ואז אני הופך להיות למשהו כזה מנותק מחיי הרוחניים. החיים הרוחניים הופכים להיות העול והסבל, ואילו החיים הגשמיים הולכים להיות החוויות והדברים היפים.
אני לא מוכן לחיות בתחושה הזאת, אני רוצה לחוש את ההנאה מהחיים הרוחניים, איך עושים זאת?
ראשית כל, זו שאלה של אדם רם מעלה, אדם שיודע לדרוש בעצמו את הרמות הגבוהות של החיים.
ושימו לב טוב לתשובה מורי ורבותי!
הייתי בישוב "חריש", נדרשתי למסור שם שיעור שהתחיל בשעה עשר ורבע בלילה. ולא יאומן כי יסופר, האולם היה מלא מפה לפה, אנשים רציניים שבאים לשמוע שיעור.
ביציאה מהשיעור ניגש אלי אחד מבני המקום, ואמר לי: "שמעתי באחת מההרצאות שלך, שלא צריך להוסיף שעות לשעות העבודה, ולא לחפש מקום עבודה חדש, כי מה שמגיע לך יגיע לך משמים.
והנה הציעו לי מקום עבודה אחר, האם לעבור למקום העבודה האחר בגלל המשכורת הרבה המשולמת בו? או להישאר באותו מקום עבודה, עם המשכורת המועטת שלי?".
שאלתי אותו: "האם המקום השני שווה ברוחניותו למקום הנוכחי, או שחלילה וחס הוא פחות טוב ממנו?".
הוא ענה לי שהוא שווה.
שאלתי: "האם השעות הנוספות יהיו על חשבון בני הבית?",
הוא אמר שמדובר בסך הכל בחצי שעה שאינה משמעותית לכאן ולכאן.
שאלתי אם ישנו עול מסוים כל שהוא גדול יותר שאותו הוא נוטל על עצמו במקום העבודה החדש?
והוא אמר לי שממש לא.
אמרתי לו: "אם כך, הקדוש ברוך הוא בעצם הביא לך משכורת גבוהה יותר בעבודה זהה".
"אם הוא נותן לך את זה, אין לך זכות לומר "לא". גש לעבודה החדשה".
במילים אחרות: החיים הרוחניים שלנו הם אלה שגורמים להצלחות הגשמיות שלנו.
אם קרה לך משהו מדהים בחיים הגשמיים, זה כמובן בעקבות אותו "סבל" כביכול בחיים הרוחניים.
כלומר, שהחיים הרוחניים, הם אלה שמובילים אותנו בדברים המדהימים והנפלאים והטובים.
והאמונה והדבקות בקדוש ברוך הוא ובדרכו, היא זו שמביאה לנו את העושר ואת האושר, בא' ובע'. תפקידנו רק "לשייך" אותם נכון, באותו רגע של חיים, באותה שמחה והתלהבות גם בחיים הגשמיים, וגם ובעיקר בחיים הרוחניים.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.