מי שחי את שנות המדינה ובמיוחד את הימים אשר בהם הרבנים עסקו בשאלה מה עדיף, ואחרים מה מותר או אסור, ענין ההשתתפות בבחירות לכנסת היוותה שאלה קשה. גם כאלו שהתירו לא כולם עשו זאת בקלות, היו מי שטענו כי עדיף שלא יקומו מפלגות חרדיות ויצביעו למפלגות הגדולות וככה ישיגו יותר, והיו מי שטענו כי עדיף להתרחק מן החילונים ולא להשתתף בבחירות בכלל. בסופו של דבר רוב גדולי ישראל היו בעד השתתפות בבחירות, סאטמאר 'העדה החרדית' הקנאים ונטורי קרתא נגד, והפעילות היתה בהתאם, כמו שראיתה מערכה בעד ההשתתפות בבחירות ככה גם ראית מערכה של אנטי בחירות. עברו עסקנים מבית לבית להסביר את חומרת האיסור שכנעו יהודים שלא להצביע
ועוד יותר, כל צד הביא הוכחה מרבנים אחרים. קחו לדוגמא את רבה של בריסק כל צד טען כי אמר אחרת. הרב שך הפך ל'גדול' בזכות שסייע ללורנץ בטענתו כי רבה של בריסק ציוה להשתתף בבחירות הרב שך היה אז ההוכחה לכך. לעומתם 'העדה החרדית' כולל כמה מילדי רבה של בריסק טענו כי התנגד וכי הוא לא השתתף בבחירות, היו אז זמנים מאוד מעניינים בין רבני התומכים והאוסרים ובין מי שרקדו בכל מקום שזה ענין בפני עצמו, בעתיד בלי נדר אם הקב"ה יתן לי כח נעסוק גם בנושאים האלו שהם היסטוריה חשובה ומעניינת
מה שקרה במשך השנים שהמערכות דעכו ולא עוד מה שהיה. עד שהתפלגו באגודת ישראל ראית את אלו בצד זה ואלו בצד זה שזה כלל פעילות של ממש. 'העדה החרדית' היתה מכנסת אסיפות וחוגי בית להסביר מדוע אסור להשתתף בבחירות וכמו שאגודת ישראל היתה מארגנת כנס מרכזי גם הם עשו כך. אחד הדברים שלא אשכח לעולם, היה זה כמה שבועות לפני הבחירות 'העדה החרדית' היתה מסתובבת בבתי יהודים ותובעת מהם להפקיד בידיהם את תעודת הזהוי שלהם ויחזירו להם את זה רק למחרת הבחירות להבטיח כי לא ישתתפו בבחירות. באגודת ישראל למדו את הלקח והכינו למי שנתנו לקנאים את התעודה העתקים. בשנים לאחר מכן גם אגודת ישראל לקחה את תעודות הזהוי על מנת שיהיה בידם ביום הבחירות, היו אלו משחקים מאוד מעניינים, אפשר לכתוב על כך ספרים על גבי ספרים איך שהתנהלו המערכות הללו
אבל עם השנים באה הדעיכה והיום לא נמצא יותר את הקנאים ואת 'העדה החרדית' וגם לא את סאטמאר פעילים נגד ההשתתפות בבחירות כמו אז. פה ושם הם ידפיסו מודעה כי אסור להשתתף בבחירות אבל בזה הענין נגמר, פעילות של ממש בשטח לא רואים עוד כפי שהיה אז
כאן המקום גם להזכיר כי בין סאטמאר ל'עדה החרדית' בשעתו פרצה מלחמה קשה בענין, כאשר היו צריכים להתמודד בבחירות לעיריות, הרבי מסאטמאר רבי יואל סבר כי אין בכך איסור מפני שזה כמו השתתפות בבחירות לועד בית. 'העדה החרדית' התנגדה וטענה כי זה אותו איסור, ואז יצאו הקנאים נגד הרבי ר' יואל מסאטמאר במודעות ענק 'רבינו סטה מן הדרך' והוא נבהל וחזר בו והודיע כי אף הוא מצטרף לאוסרים להשתתף בבחירות לעיריות, היה זה אז סיפור סיפור איך שהקנאים הכניעו את ר' יואל מסאטמאר. הסאטמארים טענו כי הוא הורה להם בבני ברק שכן להשתתף בבחירות, היתה זו תקופה מאוד מעניינת
בימינו אלה, הקנאים סאטמאר ו'העדה החרדית' אינם עוד מה שהיו, קם דור חדש שפה ושם פעילות באמצעות מודעות ברשת, אבל פעילות ממש לרוץ מבית לבית כבר לא רואים את זה, זה מזכיר לי את הכותל המערבי, כאשר הרבי מסאטמאר אסר את ההליכה לכותל, 'העדה החרדית' התנגדה והתירה, וחסידי סאטמאר תחילה לא הלכו כי זה היה אצלם כמו חלילה לאכול דבר אחר, אבל היום תמצא לפנות בוקר הרבה כאלו שמגיעים לכותל
האידיאה הסאטמארית והקנאית אינה עוד מה שהיתה. על הנייר היא קיימת, מעשית היא הלכה לעולמה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.