תמונת השבוע שלי: "קוצרים ברינה"
תאריך: יום רביעי כ"ו באדר ה'תשפ"א
מיקום: קומה 18 בבית חב"ד הגדול בעולם
לעומת
מה שסיפרתי ותיארתי בשבוע שעבר על ה'החתונה שלא השתתפתי בה', הפעם אנסה
בע"ה לתאר חתונה שכן זכיתי ב"ה להגיע אליה. ולא סתם 'להגיע', אלא הרבה מעבר
לזה. ולא רק זאת, אלא שבעקבות החתונה הזו, אני מתלבט ביני לבין עצמי, איזו
תמונה לבחור מתוך עשרות תמונות שיצא לי לצלם, במגוון החוויות וההתרחשויות
שעברו עליי.
הכל החל
לפני קצת יותר משבוע, כששמעתי מידידי המשפיע הרב זושא גורליק, כי חתונת בתו
תיערך בעיר דנייפר שבאוקראינה. "החתן לא יכול להגיע למוסקבה, גם לארץ
ישראל זה בלתי אפשרי; חיפשנו מקומות חילופיים ומתאימים לעריכת החתונה,
מדינה בה לפחות גם החתן וגם הכלה וההורים שלהם יכולים לבוא ולקיים בה את
החתונה באופן מתאים. הוצע לנו על אוקראינה". זה בקצרה מה שסיפר לי הרב
גורליק, אביה של הכלה.
גם
לפני עידן הקורונה, כבר מזה מספר שנים, שהדרך הקצרה מרוסיה לאוקראינה
השכנה - מסובכת וארוכה, ועל-פי-רוב, עשו זאת דרך מינסק שבבלרוס וכדומה. אך
בשנה שחלפה, גם דרך זו לא מתאפשרת, והאפשרות היחידה שניתן לעשות זאת, היא
בחצייה רגלית של הגבול. ואם לרוב בני המשפחה והידידים הרבים של המשפחות אין
יכולות להגיע ולהשתתף, אנצל אני את היכולת שיש לי ב"ה ואעשה כל מאמץ
להשתתף בחתונה, כי "חסידים איין משפחה". ובכן, 'יצאנו לדרך'. דרך מרתקת,
אומנם לא קלה בעליל, אבל בסופו של דבר, שווה היה הכל!
הזמנתי
כרטיסים לרכבת ממוסקבה עד לבלגורוד, אליה הגענו - יחד עם רעייתי וילדי
שיחיו, לאחר נסיעה לילית. במונית שלקחתי מתחנת הרכבת עד לגבול, שוחחתי מעט
עם הנהג החביב ובחוש השישי שהתפתח עם השנים כאן ברוסיה, שאלתי אותו מיד
למוצאה של אמו. 'אמא שלי ואמא שלה והסבתא יהודיות' - אמר לי בתמימות.
ותפילין, אתה יודע מה זה? שאלתי מיד. הוא לא הבין מדוע 'נפלתי' עליו כשראה
שעיניי נוצצות מהתרגשות, וכשהגענו ליעד, מצאתי בית קפה, הזמנתי אותו פנימה,
בני הזמין בינתיים כמה כוסות תה חם, הוצאתי את התפילין שלי, הסברתי לו
בקצרה את העניין, הפשלתי לו את שרוולו, והוא הניח בהתרגשות. וכך חגגנו לו
יחד 'בר מצווה' עם אמירת 'לחיים' על תה, לא לפני שנטלתי ממנו את מספר
הטלפון שלו...
מעודדים
ושמחים אספנו את מעט התיקים שאיתנו, והתחלנו לחצות את הגבול. הרוח הכתה בנו
ללא רחם, השלג הצליף בנו ברצף, עברנו שלב אחר שלב של בירוקרטיה, ולאחר
הליכה של ק"מ וחצי, שוב פעם בדיקות בצד האוקראיני. בדיקות קורונה, ביטוח
רפואי ועוד. עם בטחון בקב"ה והמון סבלנות, התקדמנו צעד אחר צעד, כשאני
מהרהר ונזכר בסיפורים על החסידים לפני דור, שחצו גבולות והבריחו גדרות, כדי
להציל אחרים וגם את עצמם. והנה אנחנו זוכים ב"ה לעבור כעת דרך לא קלה, אבל
בעבור שמחה, שמחה של יהודי, חתונה אצל משפחות של שלוחים. אהה. אשרינו מה
טוב חלקנו! לולא הקור, גדרות התיל מכל צד והשומרים ומצלמות אבטחה בכל פינה,
הייתי עושה 'קוּלֶע' מרוב התרגשות...
הגיע
זמן שחרית, והדרך לדנייפר תימשך כמה שעות. אנו כאן לא רחוקים מהעיר חרקוב,
וזו הזדמנות פז לבקר בעיר מפורסמת זו. שאלתי את רב העיר, ידידי היקר הרב
משה מוסקוביץ, והוא השיב לי מיד במענה הממיס כל קור. הוא והרבנית קיבלו את
פנינו באופן יוצא מגדר הרגיל. לאחר טבילה במקווה החם, התפללנו שחרית בבית
הכנסת המפואר, ולאחר מכן הושיבו אותנו מארחינו ליד שולחן מלא וגדוש בארוחה
משביעה ונפלאה. הסיפורים מהרב מוסקוביץ קולחים, אני מתוודע לראשונה על
המוסדות הגדולים והפעילות הרבה של שלוחי הרבי בעיר, ולבי נמס מהתרגשות. הוא
מעלה זכרונות מלפני יותר משלושים שנה, עת הרב לאזאר שליט"א הגיע לרוסיה
והוא לכאן. ולולא הזמן הקצר, הייתי עושה הכל בכדי לשבת בחברתם של המשפחה
הנפלאה הזו, כמה שיותר זמן.
כשלוש
שעות של נסיעה, והנה הגענו לדנייפר, העיר ששמה הוחלף מספר פעמים, אך לנו
כחסידים מוכרת בשם הקבוע והכי מכובד: 'עיר המלך'! העיר בה חי ולמד הרבי
ברוב שנות ילדותו ונערותו, וכיום היא משמשת סמל ודוגמה איך לחלום בגדול
ולעשות בענק. העיר שזכתה והוקם בה "בית חב"ד הגדול בעולם". קטונתי לתאר את
בניין 'מנורה' המפואר במרכז העיר, וכל הקומפלקס הענק הכולל כל מה שצריכים
לחיי קהילה יהודיים, ובמקביל עוד מספר לא מבוטל של מוסדות הקהילה הפרוסים
במקומות שונים בעיר.
יחד
עם עמיתיי, שהגיעו גם הם ממוסקבה, עלינו אל לשכתו של רב העיר והשליח הראשי
כאן, הרב שמואל קמינצקי, כדי למסור לו דרישת שלום מהרב הראשי שליט"א,
ולהביע בפניו תודה והערכה על האירוח הנפלא, והעזרה הגדולה שהוא וקהילתו
העמידו לכבוד שמחת החתונה של משפחת גורליק ממוסקבה ומשפחת גרוזמן מוינה.
הרב קמינצקי בהליכתו הצנועה, הוציא אותנו אל מרפסת הגג הצמודה למשרדו,
ולנגד עינינו מהקומה ה-18 נפרסה העיר הענקית, כאשר הברק מהשמש שיצאה קצת
לכבודנו בוהק מתוך מימי נהר הדנייפר הנראה לא רחוק. בשפתו העשירה ובדיבורו
בנחת, הוא מתחיל להצביע על מקומות שונים בעיר. העיר בה שימש אביו של הרבי
המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן, כרב העיר במשך עשרות שנים.
הרב
קמינצקי עובר במהירות מבניין בו הרבי התגורר, אל בית הכנסת בו אביו התפלל,
ומשם אל המקום המשמש היום את הישיבה, וכך הלאה. אנו פונים לזווית נוספת,
והוא שולף שוב את ידו ומראה באצבעו: 'מהבניין הזה הוציאו את רבי לוי יצחק
לחקירות ולמאסר, עד לגלות המרה בקזחסטן, שם הוא הסתלק לאחר יסורים גדולים'.
הבניין כאן מולנו. המחשבות רצות בראש. עם הטלפון שביד אני מצלם. זו התמונה
שבחרתי מכל התמונות היפות שיצאו לי השבוע. כן, לדמיין בראש את המשטר
הקומוניסטי המתנכל לרבי לוי יצחק, ושולף אותו בכוח מביתו - כאן לידנו, ט'
בניסן, החודש לפני 82 שנה וכעבור כחמישים שנה, ישלח בנו הרבי לעיר זו שליח,
והיום כבר שלוחים רבים, מוסדות ותלמידים לתפארת. אין מילים לתאר את
התחושות של נצחון האור על החושך, ואין לך ביטוי יותר נאה למילותיו של דוד
המלך ע"ה בתהלים: "הזורעים בדמעה" - בדם ובדמעות כפשוטו, "ברינה יקצורו" -
מוסדות, שלוחים ותלמידים רבים.
יום
שלישי כ"ה באדר, יום הולדת הרבנית חיה מושקא אשת הרבי, ומתחילים לומר את
מזמור קכ"א בתהלים. וכשאני אומר את המילים "אשא עייני אל ההרים", אני נזכר
בדברי המדרש "אל ההרים - אל ההורים". ההורים היקרים והחשובים של הורי החתן
והכלה אינם כאן, הם מלווים את הנכד והנכדה, לבושים בבגדי שבת כשנרות בידם,
מול מסך הזום, המעביר בשידור חי את קבלת הפנים, החופה והחתונה, להם ולשאר
בני המשפחה וידידים רבים, הפזורים בכל העולם, ושמחים כאילו הם ממש כאן ושום
מחיצה לא מפרידה את אלפי הק"מ. החתן לבוש בקיטל של הרבי, ולקול שירת ד'
בבות מכסה את הכלה בהינומה מבד של הרבנית - שני פריטי לבוש יקרים וקדושים
אלו, שיגר הרב הראשי שליט"א בידיו הנאמנות של מנהל הקהילה היהודית במוסקבה
הרב מרדכי ויסברג.
גם
ספר לא יספיק בכדי לתאר את החתונה וכל מה שחווינו כאן, נקודות ציון רבות על
רקע המקום, הזמן והתקופה - יכלות להעשיר דפים רבים, על חתונה לא שיגרתית
זו, במיוחד את נושא המוזיקה, שגם על קטע זה, המוח היהודי התגבר על הבעיה
שלא נמצא מוזיקאי מתאים פנוי, והפרויקטר של החתונה וכל הנלווה אליו, השליח
רב הפעלים הרב משה וובר, יחד עם השליח במוסקבה איש החסד הרב אלימלך ויסברג,
עלו על רעיון גאוני, שעוד ידובר עליו רבות ובוודאי יזכה לחיקוי בהזדמנויות
רבות: זמר ומוזיקאי בשידור חי! באולפן מאולתר שהוקם בארץ ישראל, נעמדו
הזמר (חבר ושכן ילדותי) ר' דוד סיטבון ואביו ר' אהרן לצד הנגן ר' אהרל'ה
ליפסקר, ועם אפקטים גרפיים על גבי מסך ענק, הרקיעה השמחה שחקים והניבו
חתונה מושלמת שנמשכה עמוק לתוך שעות הלילה של דנייפר.
ידידי
הוותיק הרב וובר, איש שרוחו הצעירה מירושלים מדביקה כל אדם בסביבתו ובלבו -
לב זהב, יזם, פעל ועשה כל מה שניתן לסייע להצלחת השמחה, עם כל הפרטים
ופרטי פרטים, והכל ברוגע ובשלווה, כאשר הוא לא מפסיק לרגע את תפקידיו הרבים
בקהילה, ובמיוחד בניהול מאות הכוללים של הפרויקט המדהים "כולל תורה"
במדינות חבר העמים ובאירופה.
למחרת
החתונה - יום רביעי, נסענו אל פרברי העיר, למקום בו נרצח הק' דובער
שניאורסהן הי"ד אחיו של הרבי, על-ידי הנאצים ימ"ש, ונקבר בקבר אחים גדול.
אמרנו פרקי תהלים וי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל. ר' יצחק קארשנבוים מהקהילה
בדנייפר, היסטוריון שופע מידע וסיפורים מרתקים, הוביל אותנו למקומות
ההיסטוריים בהם גר הרבי עם הוריו ומשפחתו, המקום בו למד הרבי ב'חיידר', בתי
הכנסת בהם התפלל רבי לוי יצחק ועד לדירה בה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית
חנה, את שמחת חתונת בנם בכורם - הרבי, באותו זמן שהחתונה נערכה בורשה
שבפולין, עם הרבנית חיה מושקא, בת הרבי הריי"צ נ"ע.
עוד
רבות אוכל לכתוב על אירועים וביקורים נוספים, בהם: הכנסת ספר תורה שנערכה
בבית הכנסת במרכז העיר, וזכיתי להתכבד על ידי הרב קמינצקי בכתיבת אות;
המלון עם השירות היהודי הנפלא; וכן ביקור מרומם בישיבה קטנה אצל בן גיסי רב
העיר וויניצא השליח הרב שאול הורביץ. כמו דוד ודודה טובים, הבאנו לו
ממוסקבה שקית ממתקים, והתרגשנו לראותו יושב ולומד יחד עם עשרות תלמידים,
בבניין מטופח ומושקע, בליווי ראש ישיבה הרב חיים אהרן חזן וצוות חינוכי
נפלא.
אנחנו עדיין
באוקראינה. נשהה בעיירת האדיטש בשבת קודש מיוחדת זו - שבת מברכים ניסן, שבת
החודש, שבת חזק ושבת ערב ראש חודש. ובעוד מספר דקות אכנס בע"ה לאוהל הקדוש
של רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, כשבידי רשימת שמות ארוכה של תומכים
וידידים של פעילות המקום, אותם שלח לי שליח חב"ד בהאדיטש, בן-דודי וידידי
הרב שניאור זלמן דייטש, המסור למקום בכל נפשו וכוחו. הוא עצמו כעת באה"ק,
מחכה לקבל את המנה השניה של החיסון, ומיד להגיע להמשך תפעול ופיתוח המקום
הקדוש. בכל עת רצון, הוא מזכיר את השמות בציון - והיום, עת רצון מיוחדת
במינה, אזכה להיות השליח הטוב, להתפלל ולהזכיר השמות לברכה והצלחה, בריאות
ושמחה, נחת חסידי מכל הצאצאים, שמחות, אושר ועושר וחג פסח כשר ושמח.
כמובן שכמו בכל הזדמנות - אתפלל על כל ידידיי ומכריי, בני המשפחה וכל כלל ישראל, לישועת עולמים.
גוט שבת וחודש טוב!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.