אמרתי בחפזי.. ערב שביעי של פסח תש''פ
מאת יהודי פשוט
ברשות אישי המופלא המשפיע הדגול כש''ת הגאון הרב רבי חיים שאולזאהן שליט''א
אמרתי
כי אדבר מעט במעלת ימי החג הבאים עלינו לטובה אבל מה אעשה כי נחקקו בי
דברי הילקוט בהם נתן טעם לאשר אין אנו גומרים את ההלל בשביעי של פסח על
יסוד מדרשו של רבי יוחנן במס' מגילה ועוד מקומות עה''פ ולא קרב זה אל זה כל
הלילה;בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקדוש ברוך הוא-מעשי ידי טובעיו בים ואתם אומרים שירה..
יש המפרשים דבריו כמשמעם על המצרים שאכן טבעו בים ויש המפרשים אותו ברוח
כו''כ מדרשים והפרקי דר''א על הסכנה שעמדו בה ישראל באותה שעה, וראיתי
מביאים לאלה סימוכין מספר ישעיהו; לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה
את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו/ כי בראתו ילדיו מעשה ידי
בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו. ומכאן
במשמע שמעשי ידי הוא ביטוי לעם ישראל.. אבל כך או כך נצרבו בנו הדברים
שאנחנו חותמים בהם תפילת שמו''ע דנעילה ביום הכיפורים וסומכים תחינותנו על
הטענה כי אינך חפץ בהשחתת עולם במשמע שהוא יתברך ברא עולמו ע''מ
שיתקיים כטבעו שטבע בו שיתקיים וקלקול זה הסדר בכל עניין שהוא ייקרא השחתה
שהוא למורת רעווא קמאה דעתיקא קדישא, והשירה לעת כזאת תהיה כביכול בבחי'
הפסוק במשלי; ושר בשרים על לב רע.. וכהיום לב אנשים כערכי נמוך
וכאוב כי כמו לא די לנו באסון המגפה שבאה על העולם אלא שאנחנו החרדים
נוטלים חלקנו בראש ולוקים בכפל כפלי כפליים, לא בגוף בלבד גם בנפש אמונת
אבותנו בחילול שמו יתברך ותורתו בעיני אחב''י שלא זכו לשום ע'ע עול תורה
ומצוות ובמעמדנו נגד שכנינו הגויים וכבודנו לעפר ישכן בזויים נלעגים
ודחויים גם למיודענו דאתמול. מה נאמר ומה נדבר כי כי אין לנו מצח להרים ראש
כאשר אנשי ההצלה דכאן בלונדון הוזהרו אמ''ש בבית החולים האיזורי כי באם
יימשכו אצלנו מעשי ההפקרות של המקוואות והמניינים לא תהיה להם ברירה אלא
ליתן עדיפות שניה בקבלת החולים הרבים משכונות החרדים במצב שבלאו הכי הם
עומדים בלחץ מעל ומעבר ליכלתם.. ובדיחה מדכאת קראתי עליו היום על הליצן
הבוהושי ששרתה עליו רוח המנהיגות (אולי הזיידע או הבובה לחשו לו משהו
בחלומו) שלא לגרוס את מגפת הקורונה והקדיש את ביהמ''ד והמקוה שלו למלאך
המות שיהיו פעילים כמימים ימימה, ובגדר פסיק רישא שיהיו למוקדי הידבקות
במחלה בעיר בני ברק המנוגעת. עד שבאו מהמשטרה ופתרו לו (אחרי שניסה להתחכם
להם ברבי'שע שטיק) כי באם הוא ימשיך עוד שעה בכך כבוד האדמו''ר ייעצר
ויילקח לאבו כביר, והנה פלאי פלאים, נגמרו לו להאי גברא רבה בין רגע כל
עתודות ההשקפה האמונה החסידות הקנאות ומסירות הנפש והכל נסגר!! פשיטא שחכם
ובעל רוה''ק כמוהו ידע שהקלגסים של עוכרי הדת הציונים לא חותכים לאיש את
האף או רוצעים לו את האוזן וגם לא מקצצים כגרמנים בזקנו. רק יחזיקו אותו
כמה שעות כראוי לצודיק רוזינאי במין דובן-צימער, שם ישב כבד קדושתו בחדר
(עם מחראה פרטית תקינה באמצע החדר להכנות) ויישן פעם לחלום את חלומותיו
הנשגבים על מיטת קרש ויריח קצת מניחוחות הליזול שאיש טרם חלה מהם, אז מאי
כולי האי בשביל כבוד בית סבא והאמת?!. אלא במשמע שלהפקיר חייהם של יהודים
לייסורים ומות זה מתקבל על הדעת, אבל ללון באבו כביר לילה אחד זה כבר מעבר
לגבולות אומץ המנהיגות של ליצני דורנו, והלוואי והאיש הזה היה יוצא מן
הכלל, ויהיה זה אך טפשי לצפות ליותר מרוב רובם של חבריו למקצוע.. נזכר אני
בשמעון בן שטח שהתריס כנגד חברי הסנהדרין שכבשו עיניהם בקרקע והטיח בהם -
בעלי חשבונות אתם!! וכי מה מה היו "חשבונותיהם" של אותם עניים? חשבונם היה
להציל נפשם שינאי המלך לא יהרגם.. ואבוי לנו איזה חשבונות מדריכים את
גדולינו וצדיקנו.. אוי לה לאותה בושה וויי לנו לאותה כלימה!! ולהבין את
הנעשה סביבותנו נזכרתי במשאו ההיסטורי של לינקולן בו הוא הכריז על: שילטונו
של העם/ בידי העם / למען העם.. ואילו אצלנו כבר הרבה עשרות שנים תקפה
שלטונה של העסקונה/בידי העסקונה/ולמען העסקונה.. ולא צריכים להיות חכם מי
יודע מה להבחין שאי הנחת וההתקוממות שעדיית תקפה אצל אחוז גדול מציבורנו
מטופטפת להם ''מלמעלה'' ואלה נוהגים כאנשי העולם התחתון במלחמת הטרטוריה
(טורף-וואר בלע''ז) כי לא יעלה על דעתם שגורמים מן החוץ יגידו לציבור
'שלהם' מה לעשות ומה לא לעשות.. זה משתקף במאמרי המודיע המבשר ושאר זבלוני
מכונת שטיפת מוחו של החרדי המנסים להסיט את כובד העניין הציבורי משמירת
הנפש בהסתה נגד 'הרוע החילוני' החס על חייהם.. וכמובן שאם אמרתי עסקנים
פשיטא שלדעתי גם חברי שני מועצות גדולי התורה, החלבית הבשרית וגם זו של
האחים דויטש בכלל. ומעידני לפניכם אחי נאמנה שלפענ''ד ועל יסוד נסיון חיים
עשירים רוחניתם של האדמו"רים והגדיילים אינה עולה בשום עניין (ומן הסתם גם
נמוכה מזו של העסקנים שלהם). ויותר מכל המתים והחולים יהלך עליהם אימים
סיוט הבלהות שמא יגרום המצב שחלק ואפילו קטן מהציבור יפקח את עיניו לאפשרות
שלא כל מה שפומפם לו הוא אמת.. למזלנו עסקננו לא מכירים טריקים אחרים מאלה
שהשליטו אותם עד כה, וכהיום עדיין מגששים באפילה האיך יאטמו ויתקנו את
הסכר שנפרץ.. רבותי, אנחנו היים בעולם של תהפוכות ואיתנו היודע מה יולד יום
לטוב ולמוטב.. ועתה אזכרה ימים מימי בחרותי כאשר שח לי ידידי הגה''צ רי''מ
שכטר שליט''א על אמרם ז''ל: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה
דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא
גנזוהו? - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה –
דכתיב: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", ואמרי דבי רבי ינאי: תחת
השמש הוא דאין לו.. סופו דברי תורה – דכתיב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים
ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" ושאל: אם דבריו סותרים זא''ז מאי אהני
ליה תחילתו וסופו.. ואמר מכאן ראיה שכאשר יש לספר תחילה וסוף ראויים הרי
שהוא גבר בגדר ספר שלם.. ע'כ אסיים באיזה דיבורים מדברי קדשו של רבינו בעל
השפת אמת שאמר: עיקר הנס בקי"ס הי' שיזכו בנ"י בעצמם עפ"י מעשיהם. כי
מקודם. שנגאלו במצרים הי' ע"י שהבטיח הש"י לאבות הקדושים לגאול אותם. ואח"כ
הי' הרצון שישובו ולהיות גאולה שניה מצד זכות אמונתם שלא הי' דבר קטן
לשוב. כי בוודאי הבינו הפי' שישובו להיות באמת משועבדים שנית לפרעה לפי
שעה. וכתיב לפני פי החירות. הוא בנקודה התחלת החירות. וכ' משכני אחריך
נרוצה. שע"י הנס ביום א' דפסח שהי' מהשי"ת למדו בנ"י איך לעשות אח"כ בפ"ע.
וז"ש ויושע ה' ביום ההוא אף שהתחלת הגאולה עיקר הנס שמצווין לזכור תמיד. רק
ביום ההוא הושיע את ישראל דייקא שהושיע להם. את. פי' עמהם ועל ידיהם כנ"ל.
וז"ש שהיו נתונים בדין כמ"ש במ"א ע"ש: ומצינו בגמרא שליחידים נקרע הים
כההוא דר' פינחס בן יאיר א"כ מה הפלא שנקרע הים לכל בנ"י. אם כי אמת שבשעת
קריעת ים סוף נשאר זה לדורות ג"כ. אף עפ"י כן י"ל עוד כי עיקר הנס הי'
להיות נקרע אף לאותן שאמרו המבלי אין קברים כמ"ש במדרש שהיו ד' כתות בים.
ואעפ"כ נתברר שכלל ישראל מעלין השפלים ג"כ מטומאה לטהרה והעצה ע"י ביטולם
להכלל. כמ"ש להם משה רבינו ע"ה שיחרישו ועי"ז יהיו נושעים גם כן: והנה
ברגע אחד נהפכו מאמירת המבלי אין קברים. לומר זה אלי ואנוהו. ודרשו ז"ל
ראתה שפחה על הים כו'. כי בוודאי קריעת ים סוף לא הי' בים עצמו רק בכל איש
ישראל ג"כ. והוא עצמו מאמר מרע"ה התיצבו וראו את ישועת ה' כו' ואתם
תחרישון. ולא נקרע להם הים עד שנכנסו עד צוארם במים. וזה הי' עיקר הישועה
לבטל כל הפעולות עבור מאמר השי"ת. וכתיב הים ראה וינס. פשוט י"ל שראה שנסו
לתוך המים עבור מאמר השי"ת ויסעו והוא מס"נ לגמרי. ומזה נשא הים קו"ח בעצמו
לנוס ג"כ. וחז"ל דרשו ראה וינס ויצא החוצה. ג"כ הפי' שביטל ויצא מרצון
עצמו מכל וכל כמ"ש במ"א. ועיקר העצה בעת צרה לברר ולקבל רצון השי"ת בכל לב
ולהיות מצפה רק שיושיע השי"ת למען שמו שיראה גבורתו ית'. וז"ש התיצבו וראו
כו' שלא להרהר רק בזה. והים הוא המרעיש תמיד יותר מכל הנבראים כנודע ונעשה
כאבן דומם. וכמו כן הי' בבנ"י. תחרישון. וזה עיקר קי"ס. ואפשר קנו בני
ישראל זה ע"י נס קי"ס שנשאו קו"ח מים כמ"ש ז"ל ליקח קו"ח משמים וארץ כי' אף
שאין להם בחירה מ"מ אדרבה כיון שניתן בחירה לאדם ע"כ שיש בכח שכלו לעשות
יותר כבוד שמים מהנבראים שאין להם בחירה. וז"ש במדרש שהים טען אני נבראתי
בשלישי ואתה בששי כו'. כמ"ש חז"ל שאם זכה קדם לכל מעשה בראשית ואם לאו יתוש
קדמך כו'. ופרשנו כי כשמבטל החומר. הרוחניות קודם לכל. אבל כשדבוק בחומר
יתוש קדמו. וז"ש שכשירדו בנ"י תוך הים ומסרו נפשם וכן מ"ש מרע"ה תחרישון
עי"ז נקרע הים כנ"ל. וכן להיפוך ג"כ שע"י קריעת י"ס נקבע בישראל מס"נ
להשי"ת כמ"ש ויאמינו. ובנ"י יכולין גם עתה לבוא למס"נ כמ"ש מה לך הים כי
תנוס כו' מלפני אדון כו'. שצריכין לעורר עצמו ע"י קי"ס כנ"ל. כי כמו שנשאר
נס קי"ס לדורות כמ"ש זמן חירותינו. כמו כן האמונה והיראה שהי' להם. וזה
עיקר הנס שנעשה קי"ס שהוא ביטול החומר בכל איש ישראל שזה חירות גמור שמי
שישלוט ברוחו הוא בן חורין. וז"ש ויושע ה' כו' את ישראל דייקא אותם עצמם
כנ"ל. עיקר השירה הי' ע"ז האמונה והיראה כנ"ל. ועוד אמר: במד' כי בני
ישראל זכו לומר זה אלי ומרע"ה ביקש הראני נא כו' ע"ש. ואין מובן כי מרע"ה
בוודאי אמר ג"כ זה אלי. אך הפי' כי וודאי כשהאמונה מאירה בלב האדם. כאלו
רואה בעין. וראו שאין להם חיות רק מהשי"ת. והי' אז חשוב כאלו ראו באמת מדכ'
זה אלי ע"כ שזה הוא כמו שרואה בחוש שפי' זה הוא הבירור כנ"ל:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.