מה קורה בבריטניה / מאי קא משמע ברקזיט

לכבוד רומע''כ הרב המשפיע אורה ותורה כש''ת רבי חיים שאולזאהן שליט''א

נזדמן לי הפנאי ואמרתי אולי ירשה לי אדוני הרב שאסביר לקוראי בעולמם של חרדים את המובן לי בפרשת הברקזיט הבריטי שבא היום עד משבר.

אתחיל בכך שלפני שנה וחצי נזדמן לי לשוחח על כוס קפה עם מרטין פייזנר, שהוא השותף הבכיר במשרד העו''ד המאוד נכבד המייעץ לה להרבנית מיי. ושאלתיו היוכל להסביר לאיש אשר כמוני, יהודי מהדור של הסבא רבה שלו מה זה ועל מה זה כל הברקזיט הזה, ואיך זה אמור לעבוד?

האיש נצטחק ואמר לא רק שאין לו שמץ של מושג, עוד לא פגש במי שיש לו.. 

ואכן מסתבר שרעיון שמוחו של מרטין פייזנר לא מסוגל להכיל, לא היה רעיון מבושל אלא חלום פורח.

אבל כמו שאמר לי פעם יהודי נבון (שהוא במקרה בני) כי מטבעם של שגיאות משניות ליצור אילוצים ומצבים שתהפוכנה אותן לשגיאות אסוניות.  

והנה ראש הממשלה היהיר קמרון טעה מרות כאשר הבטיח להעמיד את משאלת הלב האבסורדית של יציאה מהאיחוד האירופאי למשאל, וזו הזמינה שגיאה גדולה עוד יותר כאשר האיש הרשה לעצמו לבנות פופולריות ממה שהירבה לשגע את האירופאים בדרישות מעמד מיוחד באיומי פרישה, וגדולה מזו כאשר עמד בהבטחתו לקיים את המשאל בזמן שהבטיח.

כפוליטיקאי היה עליו לדעת שבמשאל זה כמו בבחירות לא תמיד מדברים ובוחרים לגופו של עניין. ואכן רוב הציבור האנגלי בחר בחלום הוורוד הבלתי מציאותי של לחזור ולהיות בריטניה האדונית, ולא עוד חברה שותפה השוה לצרפת וגרמניה באיחוד האירופאי. מבלי שהאפקטים הוודאיים של אבדן מעמד הסיטי של לונדון ועוד אלף נושאים כמו מעבר הסחורות היום יומי בנמלים ותעריפי המכס על הייצוא, עזיבתם של מפעלי ענק  ועוד ועוד ייכנסו בכלל לשיח.

קמרון שהאמין שהבריטים יקבלו את המלצתו להשאר באיחוד, מצא את עצמו לאחר המשאל במצב שיהיה עליו עכשיו לשאת ולתת על תנאי הפרישה והיום שלאחרי, עם שותפים שטחן להם לאורך השנים את העצבים כשהוא מתיהר ודורש חדשים לבקרים תנאים יחודיים לבריטניה הגדולה שאיננה בדיוק רוצה.. להשאר באיחוד.

הפרחח ראה הפעם את הבראך קם תיכף והסתלק מהפוליטיקה כל עוד בו נשמתו.

את השגיאה הבאה עשו השמרנים, במקום לומר למנהיגם שיתכבד וישאר לנגב את הטינפת שמרח, הם נתנו לו לברוח לעסקיו ובחרו במקומו את  מיי. זכויותיה של אותה מטרונה הסתכמו בכך, שהיא הוכיחה נאמנות מפלגתית כשהיא נוהגת בעריצות חסרת לב בפיטרים המוניים כשרת הפנים.

אבל לא רק שהגברת חסרת רקע במדיניות בינלאומית, הגורל גם לא בירך אותה בחכמת יתר אלא בעקשנות חמורית ואטימות חירשת ועיוורת.

זו הפוליטיקאית הפתיה האמינה בקסמה האישי  ומתק שפתיה לפייס את נציגי המדינות השותפות לשעבר, שיסכימו 'לכבודה' להסכם הנוח לצד המיפר (אנגליה) ואת הבריטים שיקבלו מידה כל הסכם שתביא, או שירוצו אחריה ליציאה אסונית בלי הסכם, דברים שמעולם לא היה להם רבע של סיכוי. 

ורק עכשיו ממש אחרי שהיא מיסמסה שנתיים כשהאירופאים חוגגים על טפשותה, ועברה השפלות ששום ראש ממשלה שקדם לה לא עבר. רק עכשיו, כשהיא מוכה חבולה ומרוטה, ויותר מכל גם נלעגת, מתחילה אותה צ'אפיצ'ולה להבין שמפלצת הברקזיט מעט גדול למידותיה.

וכי זו תאונה פוליטית מדינית שאי אפשר להשתקם ממנה בתנאים פולטיים שיגרתיים אלא במשאל חדש על התנאים והמחיר המדיני והכלכלי, או בשיח והסכמה עם מפלגת האופוזיציה, בשעה שזו חזקה מאוד בסקרים ורעבה לשלוט. 

אחרית דבר, וההשלכות המתבקשות לפוליטיקה החרדית: הלא המה בדבריו וכתביו הנכוחים של הרב שאולזאהן

יהודי פשוט

לאנדאן