דבר ה' כחיות העולמות:
החיות הנמשכת מהקב"ה להוות את העולמות והנבראים ולהחיותם, מוגדרת כדיבורו יתברך, כנאמר "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם".
על ערכו של האור האלוקי הזה המתלבש בדיבורו יתברך, בהשואה ל"אור אין סוף" כפי שהוא בעצמותו יתברך. ניתן ללמוד (כנאמר ,"מבשרי אחזה אלוקה"), מערכו של הדבור באדם, כפי שהוא ביחס לכל הגורמים הנפשיים שמהם הוא נמשך:
א. הדיבור בפועל בהשואה לכח הדיבור שבנפש - הנה, מצד כח הדיבור יכול האדם לדבר ללא כל הגבלה. כך שכל דיבור בפועל הוא "כלא חשיב", לגבי מקורו הבלתי גבולי שבכח הדיבור.
ב. הדבור בפועל לעומת המחשבה - בודאי שאינו תופס מקום. שכן, כמות האותיות שביכולת הנפש לחשוב מרובה היא מכמות האותיות שביכולתה לדבר. ויש לצין, שבכלל, איכות המחשבה נעלית מכח הדיבור.
ג. ובודאי, שאין הדיבור בפועל תופס מקום ו"כלא חשיב".
לגבי השכל והמידות, שבהם עדין כ"ב האותיות הקבועות בנפש, לא באות לידי גילוי.
....
נצין, כי בנוסף לנ"ל, על פי המבואר במקום אחר, הדיבור בפועל הוא רק הארה חיצונית מהנפש. כך שאינו פועל חיסרון או שינוי, לא בכח הדיבור, ולא בכל הגורמים הנפשיים, שמהם הוא נובע.
כך זה בנפש האדם, וכך הוא גם בנמשל, בדבר ה' המהוה את העולמות - אין החיות הנמשכת לעולמות פועלת, שום חיסרון ושום שינוי בעצמות "אור אין סוף", וכמובא לעיל בתניא ש"אני ה' לא שניתי".
חסיד נכבד:
מומלץ לשלב את השיעור היומי בתניא, בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.