לתוספת ביאור, אודות דבורו של ה' המהווה את העולמות. מפרט אדמו"ר הזקן, את השלבים שבהם עובר הרעיון המתבאר, מהמוח ועד התגלותו בפה:
א. הדבר מופיע בחכמתו ובשכלו באופן כללי - נודע לו שהדבר טוב וכדאי להשיגו.
ב. לאחר שעלה הדבר במוחו, נופלת בליבו אהבה וחמדה לדבר - כשבשלב זה, ההתעוררות היא עדין כללית.
ג. מהלב חוזר הרעיון אל המוח. אבל לא אל כחות השכל, כי אם אל המחשבה - שבה הוא מתכנן כיצד "להוציא את תאוותו מהכח אלה הפועל" ולהגשים את שאיפתו. זהו איפוא השלב, שבו נולדות ומתגלות האותיות כפי שהן מורגשות אצלנו.
ד. מאותיות המחשבה נמשכות אותיות הדיבור (ושניהם אינם מקבלים את חיותם ישירות מהשכל, אלא רק לאחר התעוררות המידה בלב).
להרחבת הבאור נוסיף:
כמבואר בחסידות, כ"ב האותיות אינם נוצרים בחמשת מוצאות הפה. אלא, מקורם הוא בעצם הנפש, שבו הם עדין נמצאים בהעלם, ובפה הם רק באים לידי גילוי (וכדוגמת החול הנמצא במים, שאינו ניכר לפני בישולם).
והנה, כדוגמת אותיות הדיבור שאינם מתהוים בפה, אלא הם נמשכים אליו מעצם הנפש.
הנה כך גם יש לראות את דבר ה' המחיה את העולמות. כחיות הנמשכת מעצמות ה"אור אין סוף" למטה, עד להתגלותה כדבר ה' המהווה והמחיה את העולמות והנבראים.
חבר נכבד:
מומלץ לשלב את "היום בתניא", בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
בברכה
הרב יקותיאל גרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.