היום בתניא שבת כ שבט:

היום בתניא שבת כ שבט:
כידוע, לנפש האלוקית שלשה לבושים, מחשבה דיבור ומעשה.
"והלבוש החיצון של הנפש האלוקית, שהוא כח המעשה שלה המתלבש בחיות של מעשה המצוה (שמדובר עליה בשיעור התניא של אתמול). הנה, גם כח זה, מתחבר עם הרצון העליון ובטל אליו, כביטול הגוף לנשמה - ונכלל בין הדברים הנחשבים עם קיום המצוות ל"אברים דמלכא".
...
הגוף עצמו כמרכבה:
בשעת קיום המצוה, גם בגוף הגשמי עצמו יש ביטול לרצון העליון.
אולם, אין הגוף מתאחד עם הרצון העליון כהתאחדות הגוף עם הנפש. וכל הביטול שבו, הוא רק כביטול המרכבה לרוכב עליה (= דהיינו, כביטול הסוס לרכבו, שעם נתינת הרסן בפיו, הוא מבטל את רצונו העצמי, ומוכן ללכת לאן שבעליו יכוונוהו).
ביטול זה שבבחינת מרכבה, בא לידי ביטוי בעת קיום המצוה:
א. "ביד המחלקת צדקה לעניים, או עושה מצוה אחרת".
ב. "ברגלים המהלכות לדבר מצוה".
ג. "בפה ובלשון כשמדברים דברי תורה."
ד. "במוח, בשעה שמהרהר בדברי תורה, ביראת שמים ובגדולת ה'".
...
"האבות הן הן המרכבה"
על פי  ההגדרה שלפנינו, לביטול המרכבה. יש לומר, שגם התיחסות חז"ל למעלת  האבות כ"מרכבה", לא באה כתיאור הביטול לרצון העליון של כחותיהם הנפשיים הנ"ל. אלא את גודל ביטול גופם לאלוקות - מה "שכל אבריהם כולם, היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה. ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו, כל ימיהם".
חבר נכבד:
מומלץ לשלב את התניא היומי (והשבועי), בדברי התורה הנאמרים בסעודות השבת.
בברכה
הרב יקותיאל גרין, מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם