רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 16 בדצמבר 2018

משה שילת מכה בהרב ירוסלבסקי הפועל חד צדדית במאבק של 'כפר חב"ד' נגד 'כי קרוב'


הקרע הפנים חב"די מחריף: מזה כשלושה שבועות שהעיתון החדש 'כי קרוב' מלהיט את הרוחות בקרב חסידי חב"ד. העיתון, שנועד להפצת מעיינות חסידות חב"ד לקהל הרחב, נתקל בהתנגדות עזה מצד אנשי הביטאון הוותיק 'כפר חב"ד', שעד להוצאת העיתון המתחרה נהנה מבלעדיות ואף הצליח לחסום עיתונים אחרים מתחרים מלצאת.

אנשי כפר חב"ד, הנשלט על ידי הרב יוסף יצחק אהרנוב, פנו לבית דין רבני חב"ד, בבקשה להוצאת צו מניעה כנגד העיתון החדש, הנשלט על ידי הרב משה שילת, העומד בראשות ארגונים חב"דים רבים. לטענת 'כפר חב"ד', העיתון החדש גורם להפסדים כספיים לביטאון הוותיק.

בתגובה שלח הרב משה שילת מכתב חריף למזכירות בית הדין, בו הוא הודף את הטענות לנזק ממוני מצד אנשי כפר חב"ד, ומאשים את מזכירות בית הדין ''בעזות פנים נוראה'', על הבקשה לצו מניעה כנגד העיתון 'כי קרוב'. לדבריו, שלושה מחברי בית הדין, הרב משה הבלין, הרב יוסף הכט והרב יוחנן גור אריה, כותבים ומפרסמים טורים בעיתון החדש, ולא יתכן שמזכירות בית הדין תבקש להוציא צו מניעה כנגד העיתון הנתמך על ידי הדיינים. "אין זה כי אם חוכא וטלולא שמזכירות בית הדין עושה מחברי בית הדין עצמם", מאשים הרב שילת.

בנוסף, הרב שילת מקדיש סעיף מיוחד למזכיר בית הדין, הרב יורסלבסקי,  בטענה כי הוא רודף ותוקף אותו פומבית ללא עוול בכפו. הרב שילת הוסיף ודרש התנצלות אישית פומבית ממזכיר בית הדין על הרדיפה.

המכתב המלא:

"כבוד חברי  בית דין רבני חב"ד שליט"א
שלום וברכה,
קיבלתי אתמול מכתב מבית הדין ובו עלי להשיב עד היום בערב על הבקשה להוציא נגדי צו מניעה על העלון "כי קרוב", שמופץ זה השבוע השלישי בקהילת אנ"ש ובקהילות חרדיות נוספות, וכאילו הוא משיג גבולו של העיתון החשוב כפר חב"ד ועלול לגרום לו נזק כספי.

אני מתנגד בכל תוקף להוצאת צו מניעה זה:

א. כידוע ומפורסם צו מניעה הוא "כלי" שבו משתמשים אך ורק כאשר יש חשש לנזק בלתי הפיך על ידי הנתבע, לכן שומעים לדבריו של צד אחד, גם לפני התדיינות בפני בית הדין בנושא התביעה במעמד שני הצדדים כדין. רק באופן זה מטילים עיקול או צו מניעה עד לסיום ההתדיינות בפני בית הדין, וגם זה -  רק לאחר קבלת ערבויות מהתובע לפיצוי כל נזקיו של הנתבע, אם יתברר שהדין עמו.

כך כתבו האחרונים, ומוסכם על כולם ש'צו מניעה'  בימינו מבוסס עד דברי השו"ע בחו"מ סעיף י', ושם נתבאר שכאשר רואה דיין "שום צד אמתלא" לדברי התובע "הטוען שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן" אז יש מקום "לעכב ממון עד שיגיע הזמן".

בנידון דידן הנני מוכן לדון באופן מידי בפני כלל חברי בית הדין, בדין תורה אמיתי, על נושא התביעה של מערכת כפר חב"ד, ואין שום חשש או חשש דחשש לנזק מידי וממשי שעלול להיגרם למערכת עד לסיום הדיון בבית הדין. ולכן אין שום מקום להטיל צווי מניעה וכיו"ב.

אלא אם כן המטרה היא לחתוך את הדין כבר כעת (כפי שעו לי בעבר!) לפני דיון ממצה בבית הדין, במעמד שני הצדדים ושמיעת דבריהם כראוי על פי תורה. ואם ח"ו כך הרי זה עיוות מוחלט של המושג "צו מניעה" ואין לכך שום מקום על פי תורת אמת.

ב.      בקיצור נמרץ אכתוב את הנקודות אותם אפרט בהרחבה באם יתבעו אותי:
 1. אין לי שום דבר נגד העיתון המכובד והנני אף מפרסם בו תדיר תמורת תשלום מכובד ביותר, כולל בשבוע זה האחרון (!) אחרי שכביכול לטענתו הוצאתי לו עיתון מתחרה. בעבר אף הייתי היחיד בעולם – כך נאמר לי על ידי המנהל – כשפעמיים רצתי להשיג כספים לשלם לבית הדפוס שאיים שלא יוציא את העיתון אם לא ישלמו לו.
 2. העלון "כי קרוב" נוסד למטרת הפצת המעיינות בהיקפים גדולים ואינו עומד בתחרות עם עיתון כפר חב"ד מאף בחינה ובטח שלא ממונית,  ואפרט בהרחבה רבה (כי כביכול זהו הנושא העיקרי) באם יתבעו אותי.
 3. הנני מבהיר: אם יוכח על פי דין שיגרם לעיתון כפר חב"ד נזק ממוני על יד אשא בכל ההוצאות כולם.

 ג.       פלא עצום על מזכירו בית דין רבני חב"ד שחצי מחבריו כתבו בעלון "כי קרוב" כבר פעם שלישית ברציפות מרצונם הטוב, ובית הדין מעביר בקשה לצו מניעה כנגדו למו"ל. בכל בית דין בעולם כולו ידוע כי מזכירות בית הדין דואגת קודם לכל לראש לכבוד הדיינים חברי בית הדין, לכל היותר ניתן לבקש בעדינות בירור דברים, דיון וכדומה. אבל להעביר בקשה לצו מניעה? לפענ"ד זוהי עזות פנים נוראית של "מזכירות" בית הדין שנוהגת בשתלטנות קבועה ובפטרונות כנגד חברי בית הדין שלא 'מיישרים קו' איתה. אין זה כי אם חוכא וטלולא שמזכירות בית הדין עושה מחברי בית הדין עצמם וזו לא הפעם הראשונה כידוע ומפורסם, וככה מבין זאת כל בן חמש למקרא.

ד.      בהזדמנות זו אני מבקש להביע מחאה וזעזוע על דברי הרב ירוסלבסקי במעמד עשיריות מישראל  בשבת האחרונה בעניין זה שעליו הגיעה כאן הבקשה לצו מניעה. הרב אמר שאני מסרוחניק (בדגש: לא מזרוחניק אלא מסרחוניק. שפירושו: מזרוחניק מסריח). שמעתי את זה משני עדים כשרים ובנפרד.

הלבנת פני ברבים נוגדת את השולחן ערוך ואת האנושיות ואין לזה מחילה לא בזה ולא בבא. הפלא העצום שאחרי שזה כבר קרה בעבר לכבוד הרב ירוסלבסקי, וביקש ממני מחילה (בסתר) על שביזה אותי (ברבים), הנה שוב הוא נכשל באיסור מהחמורים ביותר בשולחן ערוך המפורש בשו"ע חו"מ בסימן ת"כ סעיף ל"ט ובשו"ע רבינו הלכות אונאה סעיפים כ"ח-ט.

וכאמור אני לא מוחל על זה עד שהרב הנ"ל יוציא מכתב ובו הוא מבקש את סליחתי וסליחת בני ביתי על כל הגידופים, השטויות והשקרים שרגילים על לשונו נגדי כבר כמה שנים.
בברכת האמת והשלום,
משה שילת".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.