ז. מובא בספר הקדוש מאור ושמש וז"ל, שהצדיק צריך שיעשה דבריו למעלה בהצנע ובהסתר - מפני השרים שלמעלה, בכדי שלא יבינו ולא יקטרגו חלילה על הכנסת ישראל, ואם חלילה עושה בפרהסיא והוא מזיק חלילה הוא חייב בדבר "חוץ מנר חנוכה" שאז היה הנס בפרהסיא ובפומבי גדול, ואין שום מורא ופחד מהשרים של מעלה ומצוה להניח על פתח בחוץ לפרסומי ניסא כדאיתא בפוסקים ע"כ.
ח. הנה אפשר לבאר ולומר יסוד גדול בעבודת ה', כאשר האדם מתחזק ומפרסם נס חנוכה ומכח אותה התחזקות ופרסום הנס עולה ומתעלה וממשיך להתחזק, ידע האדם שבכל דבר אשר התחזק בו אשר שורש ההתחזקות שלו היה מכח פרסום הנס של חנוכה, מצוה זו מוגנת כמצות פרסום הנס של חנוכה שאין לחיצונים ולמקטרגים כח שלילי להשפיע על המצות הבאות מכח ומשורש התחזקות של פרסום הנס של חנוכה. ונבאר דברינו אדם שהתחזק בחנוכה וקיים המצוה בדבקות ובהידור ובפרסום הנס, ומכח זה מצוה גוררת מצוה ועלה לדרגות יותר גבוהות, והניח תפילין בהידור יותר, כל מצוה קיים ועשה בהידור יותר גדול ובפרסום יותר גדול, ידע שהמצוות האלו מוגנות מן המקטרגים כי שורשם בא מחנוכה, וכח של חנוכה להגן מן המקטרגים והחיצונים על האדם שלא יהיה להם מקום ושליטה בו.
ט. "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך" (תהילים צא, יא) צריך האדם לדעת שהמלאך הנברא ממצות הדלקת נרות חנוכה עומד עם האדם ומגן ושומר עליו כל ימות השנה. ודרשו רבותינו הקדושים זצוק"ל ל'שמרך ב'כל ד'רכך ראשי תיבות ל"ו, שהמלאך הנוצר מאור הדלקת נרות שומר את האדם ומאיר לו כל דרכיו בכל ימות השנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.