שני אדמו"רים ,
מהחשובים ביותר, היו מבקרים לעתים, בסתם יום של חול, בבתי עלמין צבאיים.
אחד מהם שאינו כבר אתנו, התבטא, באידיש: "כאן קבורים הצדיקים האמיתיים".
וכתב עליהם מאיר בן מאיר: הצדיקים הללו טמונים כולם בקברי אבן פשוטים
בעוצמתם, אחידים בזעקתם, שווים בכאבם. לא תמצאו ליד קבריהם מבני אבן גדולים
ומסוגננים ברוב פאר והדר, לא שלטי הכוונה מוארים, גם לא תעשיה ענפה של
קמיעות, סגולות וישועות לרוב. לא תשמעו ליד קבריהם קולות הילולה ומוסיקה
רעשנית, גם לא עשן מנגלים מתמר אל על. רק דממה ושקט שאין להם התחלה ואין
להם סוף. רק שמים תכולים ועננים מרחפים מעל. לא תראו על כריות האבן האחידות
הסדורות בשורה ישרה תארים מופלגים ומשובחים חקוקים באותיות בולטות. על
כולם תמצאו רק את שם החלל, תאריך לידתו, תאריך נפילתו, שמות הוריו, דרגה
ומס' אישי. לא יותר. כל כך מעט - שהם כל כך הרבה. אבל לא טעיתם. הגעתם
לקברי צדיקים. כאן קבורים הצדיקים. איש ליד רעהו. קבריהם ממש נושקים זה
לזה. ללא מחיצות, ללא הבדלים. אלוף משנה ליד טוראי, דתיים שומרי קלה
כבחמורה ליד חילונים רחוקים מתורה ומצוות, מתנחלים מהקצה הימני של המפה
הפוליטית ליד אנשי שמאל מובהקים, ילידי הארץ ליד עולים חדשים, בני אשכנז
ליד בני עדות המזרח. כמו בקרב. איש לרעהו עזרו ולאחיו אמרו חזק. ביחד מול
האוייב. ביחד בטנק, ביחד בנגמ"ש, ביחד בהסתערות, ביחד במסוק, ביחד בספינה.
ועכשיו ביחד ברגבי אדמה. ועכשיו ביחד אנו הנשארים בכאב משותף, בזכרון
מקודש, בהתייחדות של הכנעה ותודה. כאן קבורים הצדיקים. הלוחמים שחרפו נפשם
למען עמינו וארצנו. כאן קבורים אלה ששמו נפשם מנגד למענינו. כאן קבורים
הנפלאים שבבחורינו. נסיכי אדם, הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו.
כאן קבורים צעירים שפתיל חייהם כבה באחת כדי שאנו נוכל להמשיך להאיר באור
יקרות את הפתיל שלנו. כאן קבורים הגיבורים שחלומותיהם לעולם לא יתגשמו כדי
שאנו נוכל להגשים את שלנו. כאן קבורים בנינו המסולאים בפז שהלכו אל מותם
כדי שאנו נוכל לחיות את חיינו התורניים. כאן קבורים אמיצי לב, גיבורי טוהר
שלא יזכו לראות בנים ובני בנים כדי שאנו נשמח ונתרגש בצאצאינו. כאן קבורים
הצדיקים. גיבורי החיל, אבירי האויר הים והיבשה שנדם ליבם עבור לב האומה,
שחשך אורם עבור עיר האור והאלקים, שנשפך דמם עבור בניו וארצו. כהרוגי מלכות
שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, כצדיקים שבמיתתם קרויים חיים. צנועים
וענווים בחייהם, כקבר בו נטמנו במנוחת עולמים. חדורי אמונה ואהבה לעמם,
עטורים ברוח ישראל הנצחית ומורשת דורותיו.
בגיליון פרשת תזריע מצורע נפלה טעות . כותב המאמר מצורע בזמננו הוא הרב אורי דסברג ז"ל. נדפס בטללי אורות י"ב.
חודש טוב ומבורך בבריאות שלימה ותפילה לגאולה קרובה ועצמאות מכל מרעין בישין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.