צדיק באמונתו

ביקשתי אברך נעים מהמאנסי וויז'ניצער המאושרים (באמת כך) אלה שנפלו לו לרבי דוד'ל הלאנדאני שיואיל בטובו ללמדני פרק כיצד מתאדמ''רים וויאזוי ווערטמען א רבי?! שהרי חייב להיות איזה חוקיות ומנגנון פנימי בתהליך המכונן שהוא בלב ליבו של חיי החסיד שהופך בנש''ק לרבנו האדמו''ר הצדיק הקדוש שהוא משהו בין מעלת הכהן הגדול מאחיו לבין מידה של אלוהות ממש שהחסיד וצאצאיו הופכים לאחוזתו שהוא מנחיל לבניו. כי שאלה זו מתבקשת במיוחד מנס האדמ''רה של שמונה בנים בבת אחת עם חלות צוואת הרבי הגביר הזצוקלאלל''ה ממאנסי מויז'ניץ אחרי מות. ולכו חזו הפלא ופלא איך שהכל מסתדר ועל מקומו בא אוטומאטית בשלום שבעריל הוא שרש נשמתם של כל החסידם דרי בארא-פארק ושמעריל הוא זה של דרי בית שמש וכו' ואל להם לצמיתים מרכושו של שמעריל שיעשו בגבולו של בעריל וכו' וכו'. 

והלה מסתכל בי בסלחנות מיוסרת ואומר לי נו.. רבי.. אפשר שוין גענוג מיט אייער ליצנות..

אמרתי לו בני: דומני לרגע ששאלות מעין אלה מוזרות לך דווקא משום שהן לא ליצניות ואותך הרגילו שחיי הדת הם מין פורים-שפיהל דכולי שתא עם שחקן יחיד ואלפי ניצבים שם הרבי הוא שלמה המלך או הכדרלעומר הוא הוא הערך והוא הוא קנה המידה האדמו''ר והרבי'ריי לא חייבים דין וחשבון להיגיון לאמת ליושר ואפילו לא לדת או נורמות אנושיות ושאר ה'זוטות' כפי ששום מלך ושליט אבסולוטי לא חייב .. 

מאידך אני רחוק מלזלזל בכם חלילה כי היהדות שלכם מזכירה לי את דברי רבי שמלאי: בא חבקוק והעמידם על אחת צדיק באמונתו יחיה וסיפרתי לו כיכלתי את כל המאמר הנפלא בשלהי מכות וכי רש''י  מבאר את המאמר שהוא נסוב על התמעטות הדורות וצמצום הלב והדעת ..

אבל בכל זאת בני ה'באמונתו' נסוב על מציאות הבורא וייחודו ולא על מין אדם יהיה מי שיהיה נעליו נאמר חדלו לכם מן האדם.. 

מתוך כך נזכרתי בדבר שמספרים על הגאון רבי יהושוע'לה מקוטנא שלא רוה נחת במקומו ואמר: יש לי ראיה מהתלמוד על ירידותה של קוטנא כי הגמרא מקשה מאי במשמע נערה קטנה שהרי נערה איננה קטנה וקטנה איננה נערה ומיישבת שהמדובר בקטנה דמנערן (שם מקום) .. וכלום למה לא פירשו בנערה קטנה נערה הבאה מקוטנא אז במשמע שקוטנא איז קיין זאך נישט קיין פלאץ נישט..  

ואולי כל סיפור הצדיק היה שייך לזמנים שעוד היו בהם מבקשי דרך ההזדככות וקירבת השם ואפילו אם הושב אדם פשוט במקום הרבי עוצם קדושתם ולהט יהדותם של המסתופפים בצילו העלוהו תיכף לשמי רום. לא כן הדברים בדורותנו שכל הרבי'ריי איז בלויז עפעס א זכר לזכר לדבר אבל לא דבר כשלעצמו, און בעצם קיין זאך נישט והכלום לא כפוף ולא משועבד לכלום, ואיך רק שתשחק את משחק הכלום הוא ישמור על ערכו ככלום והכל שפיר ונכון..

ואחר כל הדברים האלה זכור נא בני כי כבר שללו ממך את היכולות ואת הכלים להיות יהודי כשלעצך, ואת הנעשה אין להשיב בגבולות שנות חיי האדם. און זיי מוחל און קריך צוריק צו דיין פלאץ אויף די פארענצ'עס..

יהודי פשוט