שכירי חרב - על השלום מדווחים בגדול את המחלוקת מסתירים

אחד העיתונאים העיר כי על קרבות האגו המכוערים בחברה החרדית לא מדווחים אבל על השלום כולם קופצים. השאלה היא מתי היה בכלל ברוגז?

כך כותב קובי נחשוני: ‏תופעה מוזרה ומשעשעת בעיתונות החרדית: על קרבות האגו המכוערים בין הרבנים לא כותבים מילה, אבל כשהשלום פורץ - פושים עפים לכל עבר. בקיצור, אני גולש אדוק של כיכר השבת ובחיים לא שמעתי שהגרש"מ והגר"י ברוגז - ע"כ

החורבן החרדי הגדול הוא מכך שאפשר לעשות כל דבר אסור לנהוג בהשחתה הכי גדולה ולישון בשקט מתוך חשבון שאף אחד לא ידווח. אם היו רק מסתפקים וחושבים כי קיימים 10 אחוזים של אפשרות שיפרסמו הם היו חושבים עשרה פעמים בטרם עושים מעשים כאלו

לבושתנו הגיעו הדברים לידי כך שגם כשפורצת סערת מחלוקת מן הגרועה והמבישה ביותר רוב רובם של העיתונים והאתרים החרדים לא ידווחו, ואם כבר, אז נראה איך שזה מדווח למען צד זה והאחר למען האחר, דיווח כמו שצריך יום יום על המחלוקות ביניהם לא נמצא וזה מה שמרבה מחלוקת בין הרבנים שאין להם ממה לחשוש אין להם לכאורה ממי להתבייש

האתרים והעיתונים שלא מדווחים הם האשמים ברוב המחלוקות והשחיתות הקשה שבתוך המחנה, מפני שתפקידם לדווח ולהתריע בכך שיחשבו מאה פעמים בטרם עושים מעשה כזה, ואז הכל היה נראה אחרת, 80 אחוז לפחות של הקורה היום לא היה קורה

חיים שאולזון