ואת החזיר כי מפריס
פרסה הוא...והוא גרה לא יגר : שני אורחים שבתו בשבת בפרמישלאן. גבאי בית
הכנסת היפנה אותם לשני תושבים. אחד מהמארחים היה ממעט לאכול, סגפן, ואילו
המארח השני לא היה
נוהג
לפרוס את החלה לפרוסות. שני האורחים הללו יצאו רעבים עד כלות מן הבתים
הללו. אחד משום שהתבייש לאכול, כיוון שהמארח עצמו מיעט באכילה, ואילו השני
התבייש לפרוס פרוסות מהחלה הלוך וחזור
שוב
ושוב. אשר על כן, הגיעו האורחים לסעודה שלישית עם מארחיהם, לשולחנו של
האדמו"ר הק' , רבי מאיר'ל מפרמישלאן זי"ע. הרגיש הרבי ברעבונם של השניים
והבין מיד גם את הסיבה. בדברי התורה
שאמר
הרבי עם תחילת ה"טיש" , הדגיש בין היתר , כי מצוות הכנסת אורחים מפורשת
בתורה בפרשת שמיני ובמצווה זו צריך האדם להיזהר מאוד באופן שהוא מקיימה.
וכך יש לנהוג: כשמזמינים אורח _ על
המזמין
לפרוס הרבה פרוסות מן הלחם, כדי שהאורח לא יצטרך לפרוס בעצמו ויתבייש
לעשות זאת ויימנע משום כך מלאכול. ואם אפילו הלחם כבר פרוס לפרוסות על
המזמין, על המארח, לאכול יותר מכפי
רגילותו,
כדי שהאורח לא יתבייש לאכול לבד. וכפי שאמרתי זה מרומז בתורה: "ואת החזיר
כי מפריס פרסה הוא", כלומר, הוא פורס לחמו לחתיכות , אלא "והוא גרה לא יגר"
, הוא עצמו אינו אוכל , "טמא הוא
לכם".
אין זו מצווה טהורה. "ואת הגמל כי מעלה גרה הוא", אוכל ואוכל, אבל "ופרסה
אינו מפריס" , "טמא הוא לכם". אף הוא טמא. וטהור הוא רק זה שהוא מעלה גרה ,
אוכל , וגם מפריס פרסה: פורס פרוסות
לאורח. מיד ציווה הרבי לתת לאורחים סעודה שלישית מלאה וגדושה וביד רחבה. [ וראו עוד בעיטורי תורה.]
שבת שלום ומבורך וקיץ משופע באור ושמחה. באהבה,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.