היה זה הרבי מצאנז שביקש שכל ילדיו ונכדיו יהיו אדמורי"ם כשהוא מסביר שככה הוא בטוח שהם ישארו יהודים יראי שמים, אחרת הוא חושש שינשרו, בעוד חסידויות היתה צוואה אדמורית שכל הילדים יהפכו לאדמורי"ם
בטרם אגש לנושא אציב שאלה הפוכה, האם טוב שבכל חסידות אדמו"ר אחד שולט על אלפי חסידים, מצב שלא מאפשר לרבי לראות את החסידים לדקה אחת לשלש שנים, אם כל יום הוא מקבל מאה איש דבר שלא שייך, אבל נניח שהוא עושה את זה כמו הרבי מחב"ד בדולרים שרק עוברים, הקשר עם החסיד אינו קשר, ישנם מי שזקוקים לרבי לשבת לדבר עמו להיוועץ ואם יש לך אלפי חסידים לא יתכן שלא יהיה תור של ימים ארוכים עד שיוכלו להכנס
בנוסף הטיפול האישי, למרות שהיו אדמורי"ם שזכרו את כולם, אבל בימינו לא נמצא עוד בודד שמסוגל לשאת על שכמו כל כך הרבה
ישנן חסידויות שניסו לפתור זאת על ידי חבורות וקבוצות כאשר לכל קבוצה מנהיג משלה, ובכל זאת זה אינו רבי. לכן כשבימינו מתרבים האדמורי"ם מבחינה מסויימת זו ברכה, וטוב שהרבי מויזניץ מונסי חילק אותם במדינות אחרות שלחסידים יהיה רבי במקום, יש לכך מעלה גדולה. בעבר זה היה ככה, לכל רבי היתה קבוצה של חסידים שהוא הכיר כל אחד וטיפל טיפול אישי בכל אחד, היית קרוב לרבי שלך, במשך השנים כשהחסידויות גדלו והתרחבו זה יצר בעיה רצינית של קשר, ולמרות שעבדו חזק על החסידים שיתקשרו לרבם, בלי קשר של ממש זה לא אותו דבר
טוב שמפצלים את החסידויות, ככה אלפים ימצאו אדמו"ר קרוב לליבם ויוכלו אף לראותו ולדבר עמו, מאידך קיימת בעיה אחרת של תחרות בין האדמורי"ם וזו יוצרת בעיה רצינית מפני שתוך תקופה כל חסיד יבקש להוכיח כי רבו טוב יותר משל האחר כפי שזה קורה לצערנו בכל מקום
הבעיה האחרת שיש כאן, שמרוב אדמורי"ם קשה למצוא את החכם שבהם, כבוד הם לא מוסיפים לאדמורו"ת בשל תחרות שאינה מכובדת ומריבות מיותרות, אם היו ממנים רבי אחד, האחים היו שמים לו רגליים היו מבקשים להיפטר ממנו, כפי שזה קורה בכמה חסידויות כאלו, לכן טוב שפיצלו את ויזניץ, ובכל זאת האם זה באמת כל כך טוב מינוי של כל כך הרבה אדמורי"ם , ימים יגידו
בינתיים האדמורי"ם החדשים הספיקו כבר ביום הראשון שלהם לקבוע שורה של תקנות, שהם העתק הדבק מהאבא. הציבור ממתין ורוצה לראות יחודיות אצל הרבי משהו שמייחד אותו כאדמו"ר ולא כמי שנוהג כקוף, האבא והסבא נהגו כך אז גם אני עושה כך
תחרות אחרת על הנגידים מי יצליח להוציא יותר כסף ממי, גם זה לא דבר של מה בכך, במשך הזמן זו תיצור ברכות וקללות, התקוה היא שכל אחד יפרגן לשני בעירו ולא יחדור לעיר של האחר כפי שזה קורה אצל אחרים, ואדרבה בואו נראה האם מינוי 8 אדמורי"ם חדשים הביאו ברכה או עדיף היה אחרת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.