ההיפך, הסיבה לדגלים ולשבטים, מפני שטבעם של אנשים לחשוב אחרת ולגשת לנושאים בצורה אחרת, והקב"ה עשה זאת ככה בכוונה מפני שרק כך אפשר לברר דברים ולהגיע לאמת שבכל נושא, אם כי אצל כל אחד נמצא אמת אחרת, מפני שאצל זה עדיפות לענין הזה ואצל האחר עדיפות אחרת, ולא רק בשבטים, נמצא זאת בסנהדרין, כשמעמידים את מי למשפט שלכאורה מגיע לו מיתה, והכל סברו שהוא חייב מיתה לא הורגים אותו מפני שלא יתכן כי שבעים ואחד איש יחשבו ויאמינו אותו דבר
בנושא הזה אפשר להאריך ולהביא מאות דוגמאות אבל בשל קוצר הזמן והמקום אגש ישר למה שאני מבקש בפוסט זה, והוא בעיית היהדות החרדית בימינו ותקופתנו, גישה שמהותה חורבן של יסודות היהדות, פיתחו משהו חדש, אין עוד 12 שבטים, ואין עוד 12 דגלים, ואין עוד 12 נשיאים, יש דרך אחד, שבט אחד, דגל אחד, נשיא אחד והכל חייבים לקבל את הדרך הזו אחרת גם אם אני יישב איתך ולא יזרוק אותך, אבל אתה לא משלנו
אפתח בחסידים, כשניצב מטיף ואומר כי רק ברחובות של קרית בעלזא קדושת ירושלים ומחוץ לקריה הזו היא טומאת אמריקה למרות שמדובר בירושלים ובשכונות חרדיות, אנו מתמודדים עם בעיה רצינית
כאשר אצל הליטאים, לא מוכנים לחיות עם הנהרא נהרא נהרא ופשטי' ונאבקים זה בזה עד חרמה, פירושם של דברים כי אנו מתרחקים מיסודות היהדות. איני נכנס כאן מי אשם במצב הזה ומי גרם לכך שזה נושא בפני עצמו, מציאות היא שמי ששלטו ונדחקו הצידה הם אלו שגורמים למצב הזה, אבל נשאיר זאת למקום אחר. השאלה כאן היא האם אנו יכולים להמשיך לחיות עם המציאות הזו, שאם אתה חסיד סאטמאר אז רק כאן האמת, ואם אתה חסיד בעלזא אז רק כאן האמת, אם אתה מחבל אז רק כאן האמת, ואם אתה שונא אז רק כאן האמת וכן הלאה, או שעלינו לשוב ליסודותיה של אגודת ישראל כאשר כל גדולי ישראל קיבלו וקבעו כי חיים עם הנהרא נהרא ופשטי' כל אחד בדרכו שלו מתוך כבוד הדדי, וחלילה שזה יאמר אצלי קדושה ואצל האחר טומאה או טריפה
במשך השנים צביונה של היהדות החרדית השתנתה מן הקצה אל הקצה, בעוד שבעבר כל אחד בעירו ובמקומו השתדל להרבות ולחזק את הקדושה ואת לימוד התורה, היום התחרות תפסה את מקומה, וזו גוררת לכיוונים המביאים חורבן על היהדות החרדית, כל קבוצה מבקשת נציגות עירונית או כלל ארצית, כל אחד רוצה כי רבו יהיה גדול יותר משל האחר, כל אחד רוצה שהוראות רבו יקבלו גם אחרים למרות שאינם תלמידיו או חסידיו, ולא מספיק שרוצים, אם אינך עושה כמוני אתה פסול ולא מקובל
הדברים הגיעו עד לכדי מלחמה של ממש בין אדמורי"ם, לא אשכח כיצד הסאטמארי גירש את האדמו"ר מקלויזנבורג מווילימסבורג רק מפני שהתלמידי חכמים אהבו אותו וחשש שהוא יתפתח ויקח לו חסידים, וכך קרה אצל הליטאים הרב שך ירד על כל מי שחשש ממנו וממנהיגותו, וכך קורה עתה בין המחבלים לשונאים, נאבקים לא על אידיאולוגיה אלא על שלטון מסביב לענין זה סובב הכל
הבעיה הכי גדולה של החרדים היא שמכניסים אידיאולוגיה למחלוקת שלטונית פנימית, ממציאים 'גזירות' בשביל להכות באחר, חיים אנו בשקר אחד גדול. תתנו למחבלים כסא אחד בכנסת ואין עוד גזירות. כמו שקרה בירושלים, כסא אחד בעיריה הביא רב ציוני לעיר בניגוד לדעת הרב אלישיב שלחם כל חייו נגד תופעה כזו
רק כאשר נשוב למקור, כי עם ישראל בנוי מ-12 שבטים, מ-12 דגלים ומ-12 נשיאים שכל אחד עבודתו שונה משל האחר ואין זה סתירה ליהדות, ההיפך, כך זה צריך להיות ועלינו לכבד זאת, לא שמענו בשום מקום שביציאת מצרים כל שבט לחם בשני וטען כי הוא כופר ואפיקורס, ההיפך, ראינו 12 נשיאים עושים את העבודה ואיש לא העיז לטעון כי השני פשרן או אפיקורס כופר ועוקר התורה ועוד כל מיני שטויות שאנו שומעים בימינו, רק ככה נצליח להחזיר את היהדות בכלל למקומה הטבעי ואז נזכה לגאולה האמיתית
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.