מזמן חכם משחק הגדיש את הסאה, וממשיך
להגדישה, ולולי דבריו היו נשמעים ומשודרים בלוויין היה ראוי לשתוק כדי
למנוע ממנו פרסום מיותר, אבל לצערי הבליו "זוכים" לפרסום, כך שנשאר רק
לעורר עליהם.
1: בעלון בית מרן האחרון (וארא
בהערה 1) הוא משבח את אביו על כך שכל רז לא אניס ליה, והוא מעיר על הבן איש
חי שלא ידע למה כופלים פסוקי ההלל, ששכח שער הכוונות. דבר ראשון, הבא"ח לא
כתב שלא ידע למה, אלא שיש מחלוקת בדבר, אבל לא הביא את שה"כ, ובעיניי הוא
השמיטו בכוונה ולא נעלם ממנו, אבל אין זה עניין לכאן, אלא שבעל הגלימה חושב
שככל שינגח יותר את בעל הבא"ח ושאר החכמים הוא יגדיל יותר את אביו.
(וכמובן הוא מגדיל את אביו כדי שיגדילו אותו, אבל מפני שהוא יודע שאין לו
שיעור קומה, ואם הוא יחלוק על אביו, ישמעו לאביו ולא לו, אז אינו מרשה
לעצמו לחלוק על אביו, ומכיון שאף אחד אינו רשאי לחלוק עליו, אז אסור לחלוק
על אביו). דבר ברור אצל כל הלומדים שלכל פוסק יש שכחות וטעיות, וגם הגרע"י
טעה בכמה מקומות. למשל ביביע אומר ח"ג (אבה"ע סי' א) כתב שיש ט"ס ובמקום
תשב"ץ צ"ל רשב"ש, ובאמת זה בתשב"ץ ח"ב (סיף סימן קא). ומה שכתב חכם משחק
שהוא הביא 'אפילו' מספרי ר' נחמן מברסלב, זה רק פעם בודדת ובעניין הכי
מפורסם של ברסלב, ומן הסתם הוא ראה מקור זה באחד מספרוני ברסלב או מאחד
האחרונים שהביאו, ולא שלמד ליקוטי מוהר"ן על הסדר. בכל אופן, נראה ברור שלא
היה שולט בליקוטי שיחות, למשל...
2)
שם (הערה 4) כותב שאין לנו סנהדרין לדון דיני נפשות, ולכן חכמי ישראל
האמיתיים נגד החקיקה הזו. ראשית הוא סותר את עצמו, כי בעבר אמר שחיילים
צריכים להרוג מחבלים ולא לנטרל אותם, וכי יש סנהדרין לחיילים? אבל עיקר
הבעיה היא ההתנשאות: חכמי ישראל 'האמיתיים', קרי, כל מי שחולק עליו אינו
חכם אמיתי...
3) אבל השיא בעיניי הוא מה שעשה
במוצ"ש זה (וארא) וביום ראשון, שניצל את פטירת הגאון רבי יהושע מאמאן
לצרכיו, עוד בטרם נקבר. כך אמר: "הוא הלך בדרך של הלכה, הרבה כמו מרן זצ"ל.
וכמה הוא קיבל על הראש, אני אומר את זה במירכאות, כן? קיבל על הראש,
מהגאון הרב משאש, הרב משאש היה מבוגר ממנו יותר מעשר שנים, הרב מאמאן הצדיק
את הרב בהרבה הלכות, היה מתווכח עם הרב משאש, הרב משאש ע"ה היה חולק על
הרב (כדרכה של תורה, כמובן) והרב מאמאן היה מצדיק את הרב נגד הרב משאש. היה
כועס, הרב משאש (צוחק), נתן לו על הראש, והוא לא פחד, היה הולך ככה (תנועת
יד המראה יושר), הוא לא אחז בכל מיני מנהגים כאלו, לחדש מנהגים, הוא אחז
שפה ארץ ישראל, אתריה דמרן השולחן ערוך, כולם צריכים לעשות כמו השולחן
ערוך, היה לו שכל ישר, סברה ישרה, גאון עולם".
ובהספדים: "הייתה לו אהבה גדולה מאוד למרן האבא, זה היה בגלל שהוא חיפש את האמת, הוא ראה את הדרך ההלכתית של מרן זצ"ל".
ובכך
ניצל את פטירת הצדיק לצרכיו, על חשבון סילוף האמת וביזוי המתים: 1) הוא
ביזה את הרב משאש: הרב מאמאן היה לו שכל ישר וסברה ישרה כי הוא אחז כמו מרן
אבא, אבל הרב משאש (אע"פ שקרא לו גדול עולם מקודם לכן), כנראה ששכלו היה
עקום עפ"ל, ועוד טון דיבורו, "קיבל על הראש, אני אומר במירכאות, כן?", וכן
הצחקוק שלו, מעידים על ביזוי וזלזול והתנשאות. ומי הוא בכלל שיקבע מי צודק
בין הגדולים האלה? הגליה והתפקיד לא הופכים אותו לגדול... 2) עובדתית אין
זה נכון: הרב מאמאן החזיק במנהגי מרוקו ולא ביטל אותם (מלבד ברכה על הלל
בדילוג, שחשש לסב"ל משום מנהג המקום), ולא הלך בכלל בדרכו של הרב עובדיה
בעניין זה. מחלוקתו החריפה נגד הרב משאש היתה בסוגיא אם פוסקים על פי
הקבלה, ובזה הרב משאש הוא שהלך בדרך של הרב עובדיה. לפעמים היו מנהגים
שונים בין הרב משאש לרב מאמאן, (כגון הרב מאמאן כותב שהמנהג לא לחזור ביו"ט
אם שכח יעלה ויבוא בברכת המזון, ומנהגו בעיר צפרו שלא לומר את הפיוטים
בימים הנוראים במקומם אלא לאחר התפלה). גם בחייו נעשה לו עוול והחתימו אותו
על מכתב זדוני שכביכול כל רבני מרוקו אומרים שיש להיות כפופים לפסקי בעל
הגלימה, ואח"כ הובהר שרימו אותם ולא ידעו שעל זה הם חותמים. [אגב אותו דבר
על הגיוס, פרסמו מכתב שכביכול הוא התנגד לגיוס גם למי שאינו לומד, וביררתי
ולהד"מ, דעתו שמי שאינו לומד צריך להתגייס, וצא ולמד שילדיו ונכדיו התגייסו
אחרי כמה שנות לימוד בישיבות]. 3) גם אם זה היה נכון, אין הסכמה עם דברי
רב כל שהוא מעידה על גדלות בתורה. רבי יוחנן אהב ללמוד עם ריש לקיש לא בגלל
שהוא הסכים אתו, אלא בגלל שחלק עליו, אבל את זה בעל הגלימה אינו יודע...
ופרפרת
נוספת לגילוי פרצופו מאחורי הגלימה: בעלון עין יצחק (שכתוב פינתו ברשת
מורשת, פרשת וארא) הוא אמר "הגאון רבי מסעוד רקח, מגדולי רבני מרוקו", ובזה
הוכיח את בורותו, שניסה להוסיף דבר על שו"ת יחוה דעת ח"ב (סי' ה) שכל
שיחתו היא העתק הדבק משם, אבל לא בדק ולא למד, רק כנראה חשב שמסעוד זה שם
של מרוקאים אז הרב מסעוד רקח היה מגדולי רבני מרוקו. על זה נאמר עדיף
שתשתוק ויחשבוך לטיפש משתפתח את פיך ותוכיח זאת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.