ולא
יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים : מובא בעיטורי תורה == לא היה יכול לסבול
שיהיו המצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהוודעו להם [רש"י].
ולכאורה, מניין לרש"י שלכן ציוה יוסף על המצרים לצאת, שמא התבייש לבכות
בעיני זרים, שהוא גנאי לשר נכבד כמוהו? אלא שבפסוק הבא נאמר: ויתן את קולו
בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה. מכאן שיוסף לא נמנע מלבכות בקול רם
שיישמע לאחרים, ולא לכבוד עצמו חש אלא לכבוד אחיו.
על
הפסוק "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה", כתב הרב י.י. טרונק בשם
הרבי מקוצק: האם דברים אלה מתאימים ליוסף הצדיק, כלום דרך צידקות היא זאת
בהתוודעות הראשונה עם אחיו, כשעדיין הדמעות זולגות מהתרגשות, להזכיר את
העוול שעשו לו ואת החטא הכבד? אלא הפירוש הוא: אני אותו יוסף כמו שהייתי
כשנפרדתם ממני בעת מכירתי מצרימה. לא השתניתי במקום הטמא והמושחת הזה
ואין לכם לדאוג אולי גרמתם לי להשחתת המידות. אני יוסף אחיכם - מתאים
להיות אחיכם, בן יעקב, כמו אז בעת "אשר מכרתם אותי מצרימה".
וישבת
בארץ גשן והיית קרוב אלי... אמר האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלן זי"ע : רק אז
תהיה קרוב אלי אם תשבו בארץ גושן. עתים נאה ומועיל יותר לקירבת הנפש
ולידידות , אם הקרובים נמצאים בריחוק מקום זה מזה. "וישבת בארץ גושן -
והיית קרוב אלי".
על
הפסוק "כי פי המדבר אליכם" כתב רש"י :בלשון הקודש. והטעים ה"חתם סופר" :
סגולת לשון הקודש שאינה מתקיימת באדם שאינו משמר עצמו בקדושה. והרי פלא:
בגלות בבל תוך ע' שנה בלבד נשתכחה לשון הקודש והעם דיבר כשדית , והכל בגלל
שלא שמרו עצמם בקדושה. וזה האות שנתן יוסף , לשון הקודש שגור בפיו - ראיה
ששמר עצמו בקדושה.
שבת שלום ומבורך , והנה חודש טבת הגיע וכבר דרשו הפוך ממה שחוששים לגבי חודש זה : תהיינה בשורות טובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.