היה זה בעת מאבק בחירות בירושלים, מאיר פרוש היה מועמד אגודת ישראל לראשות העיר ויענקל ליצמן החליט ללחום בו ולמנוע את בחירתו הוא העדיף ראש עיר חילוני מחלל שבת אוכל נבלות וטריפות, במסגרת מאבק זה התנהל מירוץ של מכתבים ב'המודיע', מנחם פרוש שנאבק למען בנו ביקש להשיב וב'המודיע' החליטו כי לא מאפשרים לו, זה היה המכה בפטיש, מנחם פרוש החליט כי הוא מקים עיתון יומי חדש, ויצא לדרך, וכדרכו כשהוא התחיל הוא לא עזב עד שראה את העבודה נעשית
'המבשר' יצא לאויר העולם ביום י"א חשון, חודש לאחר אותם ימים שמנעו ממנו להשיב ב'המודיע' על שקריו של ליצמן, וליצמן הכריז כי זה לא יחזיק מעמד, וכשבכל זאת זה החזיק מעמד הוא התחייב בפני כל מי ששמע, כי עד פסח זה לא יהיה עוד, אבל מאז שאמר זאת, כבר עברו 10 חגי פסח ו'המבשר חי וקיים
יצויין, כי אם ליצמן היה מאפשר לר' מנחם פרוש להשיב ב'המודיע', 'המבשר' לא היה קם
כל מי שחשב כי אפשר להלחם נגד מי שזה בנפשם ויילכו במסירות נפש, טעה טעות מוחלטת. כך זה היה בעבר עם אחרים כולל עם כותב שורות אלו, לפני ארבעים שנה איש לא האמין כי אשרוד שבוע, היו מי שנתנו לי חודש, אבל שהיום ארבעים שנה מאוחר יותר עוד אכתוב זה היה חלום לא מציאותי
'המבשר' היה חשוב שיקום בשביל למנוע סתימת פיות ולאפשר לכולם להתבטאות, בזכות 'המבשר' יכולים אחרים להתפרסם גם ב'המודיע', החשש שיילכו ל'המבשר' פותח דלתות ב'המודיע', בשביל זה לבד היה כדאי קיומו של 'המבשר' ומבחינתי אני רווה נחת רואה כי היה ברכה בעמלי לשבור את מי שביקשו להשתלט על הציבור ולשלוט על העיתונות הכתובה על התקשורת החרדית. תפקידי היה לרמוס את המגמה הזו לא לאפשר זאת עוד, והיום ב"ה אי אפשר עוד לעשות מה שעשו אז
אשריכם עורכי ומקימי 'המבשר', תמשיכו במלאכתכם אתם משרתים את כלל החרדים, את הציבור שלא רוצה שיחידים מן הסוג של ליצמן ישתלטו על הציבור
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.