כשאני חוזר על ארבעים ואחת שנות פעילותי במסגרת המאבק נגד השתלטות של יחידים על הציבור, לשבור את סתימת הפיות ונתינת אפשרות לכל חוג וקהילה להתבטאות, תקופת 'פנים חדשות' היתה הקשה והמסובכת ביותר, בשנים לפני כן הוצאתי לאור את 'צופר-צוהר' שגם שם עברתי מאבקים קשים ואכזריים, הבטיחו לרמוס אותי ולא להשאיר ממני זכר, ולא רק שלא הצליחו נתנו לי את הכח והיכולת לעשות צעד קדימה ו'פנים חדשות' היתה המכה הכי קשה שחטפו אלו שעוד בתשל"ח הכריזו עלי מלחמה והבטיחו כי לא אצליח להחזיק את העיתונים שלי, ולא רק שלא הצליחו, התקיימה ברכת הרבי מליובאוויטש כאשר נכנסתי אליו ל'יחידות' זה היה עוד לפני תקופת הדולרים והוא אמר לי כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, ככל שילחמו בך יותר כך תצליח וכך היה
בארבעים ואחד שנות עבודתי בתחום העיתונות הפרטית, דבר שלא היה בהיסטוריה החרדית לפני, איש לא האמין שזה אפשרי, ניהלתי קרב קשה עם הגדולים והחזקים עברתי תקופות מן הקשים ביותר כאלו שמעולם לא הרמתי ידיים לא נכנעתי ללחצים ואיומים, גם כשהגעתי לנקודה שהחלטתי שכאן אני צריך לעצור ברור היה כי זה לתקופה קצרה לאזור כוחות ולהמשיך הלאה, התחייבתי לאחד מגדולי אדמור"י ארץ ישראל לפני יותר מארבעים שנה כי לעולם לא אכנע לאף אחד עד אשר אשיג את המטרה וקיימתי אותה בדרך שגם אני לא מבין איך הצלחתי, זה היה מעל לדרך הטבע, ניסו לרצוח אותי כמה פעמים, ומסכנים אחרים חטפו את הסכינים ואת היריות, עד היום הזה כואב לי על מה שעשו להרה"ח ר' אליעזר זילבר הי"ד, יהודה משי זהב שהיה אז קמב"ץ העדה החרדית בשליחותו של אליעזר קעסטענבאום מסאטמאר הביא מארץ ישראל את גרטנר שהיום עובד בחדר האוכל של פונוביז' הם המתינו לצד משרדי ב-12 בלילה ידעו כי אני יוצא אז לדפוס ומן השמים גלגלו שאליעזר זילבר יכנס למשרד אצלי והוא זה שיצא ב-11 יחד עם בני שיחי' שליוה אותו למכונית הם היו בטוחים שזה אני, חטפו אותו לתוך רכב הכניסו לו את הסכין 11 פעם לצד לבו הוא צעק אני לא שאולזון ולא האמינו לו עד שבדקו בניירותיו וראו שטעו זרקו אותו לרחוב כשכולו נוטף דם, בנס מישהו עבר הזעיק אמבולנס והעביר אותו לבית החולים
סאטמאר ניהלה עימי קרב משפטי שהיה מן המעניינים בתולדות כל המאבק שלי, הכל היה כדאי למען אותם ימים כשרמסתי אותם שם, הם יצאו חבולים כאשר התובע הכללי של ברוקלין נאלץ להודיע כי הוא מושך את התביעה התברר כי העדים משקרים, הם נתפסו על ידי התובע שהקליט את שיחות הטלפון שלהם, עברתי בימי חיי תקופות כל כך קשות וסוערות, שעתה כאשר אני מסתכל לאחור אני מודה להקב"ה על שנתן לי את הכח הזה שלא לפחד מאיש בעולם לעמוד נגד כל אדם ובכל מצב ולנצח
'פנים חדשות' הופיע יותר מעשרים שנה, ובפרשת לך לך תשס"ח הופיע הגליון האחרון, שם הודעתי כי אני עובר לאינטרנט בקרוב, פתחתי בינתיים את 'בעולמם של חרדים' שהופיע כירחון ולפני שש שנים, היה זה בליל הושענא רבא חלמתי חלום שם צוויתי לצאת לדרך, חשבתי כי חלומות שוא ידברו, ולא עשיתי דבר, שבועיים מאוחר יותר הוזהרתי כי אלו חיי אחרת סיימתי את תפקידי בעולם הזה, יצאתי בקטן מאוד והבלוג התפתח לממדים שבחלום הכי רחוק לא האמנתי כי אגיע לזה
כשסגרתי את 'פנים חדשות' התחייבתי כי אני חוזר וממשיך אבל בכלים חדשים שישפיעו יותר נגיע למספרים גדולים יותר ובממדים בינלאומיים, היום אני יכול לומר כי קיימתי את התחייבותי 'בעולמם של חרדים' פורח בצורה שגם זה לא מובן איך זה נעשה, מדובר באדם אחד שעושה הכל לבד כפי שעשיתי בעיתוניי שכתבתי ערכתי ואף את הגרפיקה עיצוב העיתון היה על ידי, הופעתי באותן שנים עם 2 עיתונים 'פנים חדשות' בלשון הקודש ו'די חרדישע וועלט' באידיש לפני כן 'די אידישע וואכנשריפט'
מודה אני לה' על החסד הגדול שעשה עמדי שהצלחתי בתחומים רבים ודוקא מפני שזה סמוי מן העין, אני פחות עוסק בהם בפומבי, ומתחייב כאן שכל עוד הקב"ה נותן לי כוחות אמשיך בעבודת הקודש עד לטיפת הכוחות האחרונות שלי למלאת שליחות שבלעדיה ההפקרות הרשעות האכזריות והעיקר ההשתלטות של יחידים על הציבור החרדי היה חודר כל כך חזק ואיש לא היה יכול לעצור בעדם
פתחנו צוהר למקומות שלא רצו לעסוק בהם, אין מנוס חייבים לטפל בתחומים שמהווים סכנה לקיומנו, ולהעמיד במקומם את מי שחושבים כי הם יכולים לרדת לחיי אחרים
יש לי עוד עבודה רבה, ואשתדל אי"ה לעשות אותה, ויחד עם זאת אני מקדיש עתה גם קצת זמן כל יום לספרים שלי שרבים הם, ויתחילו בקרוב לצאת לאור
בארבעים ואחד שנות עבודתי בתחום העיתונות הפרטית, דבר שלא היה בהיסטוריה החרדית לפני, איש לא האמין שזה אפשרי, ניהלתי קרב קשה עם הגדולים והחזקים עברתי תקופות מן הקשים ביותר כאלו שמעולם לא הרמתי ידיים לא נכנעתי ללחצים ואיומים, גם כשהגעתי לנקודה שהחלטתי שכאן אני צריך לעצור ברור היה כי זה לתקופה קצרה לאזור כוחות ולהמשיך הלאה, התחייבתי לאחד מגדולי אדמור"י ארץ ישראל לפני יותר מארבעים שנה כי לעולם לא אכנע לאף אחד עד אשר אשיג את המטרה וקיימתי אותה בדרך שגם אני לא מבין איך הצלחתי, זה היה מעל לדרך הטבע, ניסו לרצוח אותי כמה פעמים, ומסכנים אחרים חטפו את הסכינים ואת היריות, עד היום הזה כואב לי על מה שעשו להרה"ח ר' אליעזר זילבר הי"ד, יהודה משי זהב שהיה אז קמב"ץ העדה החרדית בשליחותו של אליעזר קעסטענבאום מסאטמאר הביא מארץ ישראל את גרטנר שהיום עובד בחדר האוכל של פונוביז' הם המתינו לצד משרדי ב-12 בלילה ידעו כי אני יוצא אז לדפוס ומן השמים גלגלו שאליעזר זילבר יכנס למשרד אצלי והוא זה שיצא ב-11 יחד עם בני שיחי' שליוה אותו למכונית הם היו בטוחים שזה אני, חטפו אותו לתוך רכב הכניסו לו את הסכין 11 פעם לצד לבו הוא צעק אני לא שאולזון ולא האמינו לו עד שבדקו בניירותיו וראו שטעו זרקו אותו לרחוב כשכולו נוטף דם, בנס מישהו עבר הזעיק אמבולנס והעביר אותו לבית החולים
סאטמאר ניהלה עימי קרב משפטי שהיה מן המעניינים בתולדות כל המאבק שלי, הכל היה כדאי למען אותם ימים כשרמסתי אותם שם, הם יצאו חבולים כאשר התובע הכללי של ברוקלין נאלץ להודיע כי הוא מושך את התביעה התברר כי העדים משקרים, הם נתפסו על ידי התובע שהקליט את שיחות הטלפון שלהם, עברתי בימי חיי תקופות כל כך קשות וסוערות, שעתה כאשר אני מסתכל לאחור אני מודה להקב"ה על שנתן לי את הכח הזה שלא לפחד מאיש בעולם לעמוד נגד כל אדם ובכל מצב ולנצח
'פנים חדשות' הופיע יותר מעשרים שנה, ובפרשת לך לך תשס"ח הופיע הגליון האחרון, שם הודעתי כי אני עובר לאינטרנט בקרוב, פתחתי בינתיים את 'בעולמם של חרדים' שהופיע כירחון ולפני שש שנים, היה זה בליל הושענא רבא חלמתי חלום שם צוויתי לצאת לדרך, חשבתי כי חלומות שוא ידברו, ולא עשיתי דבר, שבועיים מאוחר יותר הוזהרתי כי אלו חיי אחרת סיימתי את תפקידי בעולם הזה, יצאתי בקטן מאוד והבלוג התפתח לממדים שבחלום הכי רחוק לא האמנתי כי אגיע לזה
כשסגרתי את 'פנים חדשות' התחייבתי כי אני חוזר וממשיך אבל בכלים חדשים שישפיעו יותר נגיע למספרים גדולים יותר ובממדים בינלאומיים, היום אני יכול לומר כי קיימתי את התחייבותי 'בעולמם של חרדים' פורח בצורה שגם זה לא מובן איך זה נעשה, מדובר באדם אחד שעושה הכל לבד כפי שעשיתי בעיתוניי שכתבתי ערכתי ואף את הגרפיקה עיצוב העיתון היה על ידי, הופעתי באותן שנים עם 2 עיתונים 'פנים חדשות' בלשון הקודש ו'די חרדישע וועלט' באידיש לפני כן 'די אידישע וואכנשריפט'
מודה אני לה' על החסד הגדול שעשה עמדי שהצלחתי בתחומים רבים ודוקא מפני שזה סמוי מן העין, אני פחות עוסק בהם בפומבי, ומתחייב כאן שכל עוד הקב"ה נותן לי כוחות אמשיך בעבודת הקודש עד לטיפת הכוחות האחרונות שלי למלאת שליחות שבלעדיה ההפקרות הרשעות האכזריות והעיקר ההשתלטות של יחידים על הציבור החרדי היה חודר כל כך חזק ואיש לא היה יכול לעצור בעדם
פתחנו צוהר למקומות שלא רצו לעסוק בהם, אין מנוס חייבים לטפל בתחומים שמהווים סכנה לקיומנו, ולהעמיד במקומם את מי שחושבים כי הם יכולים לרדת לחיי אחרים
יש לי עוד עבודה רבה, ואשתדל אי"ה לעשות אותה, ויחד עם זאת אני מקדיש עתה גם קצת זמן כל יום לספרים שלי שרבים הם, ויתחילו בקרוב לצאת לאור
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.