מאת ויזניצער מונסי
הנה
הצד הרשמי של ויז'ניץ מונסי, על הסיפור עם השני הסיקריקין. ביום שני של
ראש-השנה, הוא בא והתחיל לצעוק באמצע התפילה ותיכף ברח משם. הציבור שהיה
עוד המום ולא תפסו מה קרה, לא עשו כלום ואף אחד לא רדף אחריו. ביום שבת הוא
בא עם עוד מישהו עד באמצע הבימה. שם ביקשו מהם שלא יעז לעשות כלום, כי
יהיה שם מכות (אגב יציין, שהאיש שהזהיר אותם על כך, אינו כל כך חסיד נלהב,
ובוודאי לא התכוון להגדיל כבוד הרב של הקהילה - כמו שהם כתבו... הוא רק
הבין מה שיקרה פה, והבין שזה לא מתאים לכבוד בית כנסת, כבוד התורה, כבוד
הציבור וכבוד הרבי...)
האנשים
האלו לא לקחו מוסר, והם ניגשו אל הבימה, שם התחילו להשתולל ולצעוק...
בעצם, מה הם חשבו? - שכולם יעמדו דום ולא יעשו כלום, כשבאים ומפריעים
בבית-המדרש? - ההמון היו מוכנים להתנפל עליהם ולעשות בהם שפטים (אל תשכחו,
מדובר בהמון של אלפים, ואחרי ג' ימי חג וד"ל...), אמנם מיד קמו כמה אנשים
אחראים, עמדו סמוך אליהם והתחילו לפזר את הציבור, ואמרו להם שיסתלקו מפה,
אחרת לא יהיה להם טוב... אבל המה בחכמתם הרבה (ואולי מנסיון של יום אתמול,
כשלא עשו להם כלום) סרבו להתפנות, והשתוללו בכל כוחם "מאיר פרוש צא טמא"...
אז אחזו בהם האנשים והוציאו אותם בכח מבית-המדרש, כדאי שיוכלו להמשיך
להתפלל.
אבל
גם בחוץ הם השתוללו ורצו לחזור לבית-המדרש, אז לא היה ברירה וגררו אותם
לחדר הרב (החדר הזה נקרא "חדר הרב" על שם העבר, כי בשנים עברו החדר הזה
שימש את הרב). הם השתוללו גם שם ורצו לברוח משם, אז קרו למשטרה שהגיעו
והעמיד אותם על מקומם.
יצויין,
ששני הבריונים האלו אינם משקף דעתם של כלל הקנאים, ואיני חושב שעשו על
דעתם לילך לתוך בית-כנסת לפרוע את התפילה, בפניו של אדמו"ר זקן וחשוב לכו"ע
- ואפילו לדעתם. הם עשו מעשה על דעת עצמם, אחד מהם מוצאו מישראל ושוהה
בארה"ב באופן בלתי חוקי.
מה
הם בעצם חשבו? - שיכנסו לתוך לועו של ארי ולא ינזק? - שיכנסו לתוך
בית-כנסת של אלפים באמצע התפילה, יפריעו את התפילה וימחה נגד עמדת הקהילה,
והכל יעברו בשלום? - מה הם חשבו לעצמם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.