למען קדושת הדורות הבאים

מאת מרדכי גורביץ

בַּפַּארְק בּמונסי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

יוֹשְׁבִים כָּל הַמִּי וָמִי.

מִגֶּזַע תַּרְשִׁישִׁים,

בְּנֵיהֶם שֶׁל קְדוֹשִׁים,

צוֹלְלִים לְתוֹךְ יַם הֶרוֹאִין.

אֵין לָהֶם אֵיפֹה לִישֹׁן,

אֵין גַּם אֵיפֹה לִהְיוֹת ערִים.

אַבָּא וְאִמָּא עֲסוּקִים,

לְנַקּוֹת אֶת הַשֵּׁם הַטּוֹב

לְמַעַן שִׁדּוּךְ וּמוֹסָדוֹת נֶחְשָׁבִים.

וּפַעַם בְּחֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ,

אוּדִים עֲשֵׁנִים

יוֹצְאִים מִיּעֲרוֹת 

קָמִים מִן סַפְסָלִים

לְלַוּוֹת עוֹד חָבֵר שֶׁהָלַךְ אֶל הַנֶּצַח.

ולֹא,

הֵם לֹא פְּטָרוּהוּ בְּלֹא צֵידָה,

מָנָה יְתֵרָה שֶׁל אַבְקָה לְבָנָה

וְכֻלָּם בחוץ יַגִּידוּ קַדִּישׁ

וִיצַקְצְקוּ נעבאך

עַל "מָה שֶׁקּוֹרֶה, לְמִי שֶׁעָזַב אֶת הַדֶּרֶךְ"

וְיַמְשִׁיכוּ לִשְׁמֹר

פַּךְ שׁמֵן טָהוֹר

לְמַעַן קְדֻשַּׁת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.