א.
ידע האדם שימים אלו יש בהם כח להוושע וכדברי רבותנו זצוקל "והימים האלה
נזכרים ונעשה בכל דור ודור" שהסגולה של הימים האלו נמצאת בכל דור ודור
להשפיע להיושע בכל מעשה ידי האדם.
ב.
מובא בשם רבותינו הקדושים זצוק"ל שהימים אלו אשר נאמר עליהם (ירושלמי
מגילה פ"א ה"ד) "כל הפושט יד נותנים לו", ודין זה בין בגשמיות ובין
ברוחניות, וכל מי שמבקש ישועה בכל ענין נותנים לו. ויש כח להיוושע בכל
העניינים ומעלת הימים האלו גדולה ביותר.
ג.
מובא בשל"ה הקדוש, בפורים יקיים המצוה בשמחה וטוב לבב דהיינו מקרא מגילה
ומשלוח מנות. וכשיהיה טוב לב במשתה, אז יתעורר לשמחת דביקות השי"ת. וע"ז
אמרו רז"ל (עירובין סה.) כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו. ויחשוב כי זה
היום של פורים הוא גמר קבלת התורה, וכמ"ש רז"ל (שבת פח.) "ויתיצבו בתחתית
ההר" וכו' עד אמר רבא אעפ"כ הדר קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז)
"קיימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר, וע"ז בא הרמז (שם ח, יד) "והדת
נתנה בשושן הבירה" רוצה לומר דת של תורה על כן צריך לשמוח בשמחת התורה
ע"כ.
ד. הקשו רבותינו
הקדושים זצוק"ל, הנה מחויבים כל עם ישראל לשמוח ולחוג את ימי הפורים האלו.
אך ישאל האדם, מדוע ולמה צריכים לחוג ולשמוח מי שיודע שאבות אבותיו לא היו
במדינות אשר שלט בהם המלך אחשורוש, ואם כן למה לעשות מהימים האלו ימי חג
ושמחה, הוא ואבותיו לא היו בארצות ההן ואין טעם לעשות חג. אלא ידועים דברי
רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל כי כשנעשה נס באיזה יום, אז התעורר באותה שנה בזמן
ההוא שורש של הנס, וכך על ידי שמזכירים את הנס מעוררים ומשפיעים על האדם
מכח אותו הנס. ולכן גם אם חושב האדם שהוא לא היה באזור זה של גזרותיו של
המן בן המדתא, ידע שהכח בכל אופן נמצא, ויכול האדם להיות מושפע מזמן זה
בדבר רחמים וישועה.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*סוכה, פרק ג' משנה ט':*
וְהֵיכָן
הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ לַה' תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָא ה'
הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף
בְּאָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי
בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ
מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה'
הוֹשִׁיעָה נָּא. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב
לִטּוֹל, לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטּוֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ. לֹא נָטַל
שַׁחֲרִית, יִטּוֹל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר
לַלּוּלָב:
*סוכה, פרק ג' משנה י':*
מִי,
שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן
מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֶא
אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.