הוי דן את כל האדם לכף זכות

שחרית, מניין הנוער.
באמצע התפילה אחד הנערים סוגר את הסידור ושולף את הפלאפון.
חושב לעצמי - החבר'ה האלה פשוט לא יכולים להתנתק.
הוא ניגש לאחד החברים שלו, מראה לו את הפלאפון ושניהם מחייכים.
חושב לעצמי - איזה זלזול בתפילה.
ניגש לעוד חבר, מראה גם לו את הפלאפון, מתלחששים, כותבים משהו יחד.
חושב לעצמי - הם ירדו מהפסים לגמרי.
הנער עם הפלאפון מתקרב אלי.
חושב לעצמי - כמה מעט מודעות עצמית צריך כדי לבוא לרב באמצע התפילה להראות לו את הבדיחות בווטסאפ?
הנער מראה לי את המסך ואומר "הרב, זה השם המלא שלך, נכון? אתה עולה שלישי".

שלושה דברים למדתי הבוקר -
1. סמארטפון הוא לא טוב ולא רע - כמו רוב הדברים בעולם הוא יכול להיות מכונת זימה ותועבה או כלי בעבודת ה'.
2. הוי דן את כל האדם לכף זכות - נער קם מוקדם בחופש הגדול, הולך לבית הכנסת, מתפלל, איזה ראש מעוות צריך כדי להצליח לראות בו משהו לא בסדר.
3. תתפלל, תפסיק להסתכל מה אחרים עושים...