רבי נתן מביא
בליקוטי הלכות, שיש רגעים שהגאולה ממש כבר הייתה מוכנה
להגיע כמו שמסופר על האר"י הקדוש שהיה יוצא עם
תלמידיו לעשות קבלת שבת בשדה, וערב שבת אחת האר"י
אמר לתלמידים שלו, עכשיו עולים לירושלים ותהיה גאולה, זה
היה שעה לפני השקיעה והתלמידים פחדו ללכת מייד ורצו
קודם ללכת הביתה כדי לבקש רשות מהאשה, אז האר"י אמר
אם יש לכם כאלה מוחין ואתם עסוקים בכאלה דברים אז
הפסדתם את הגאולה, זה היה רגע של גאולה. כמו שכתוב
בחתם סופר שהגאולה מוכנה להגיע בכל יום ובכל רגע,
ולפעמים בשביל שטויות או דברים קטנים מפסידים את הגאולה,
ומסופר עוד על האר"י שאחרי תקופה הוא אמר יש עוד
הזדמנות לגאולה, הוא שכר חצר גדולה עם כמה דירות ואמר
אף אחד לא יוצא החוצה מהחצר ואני אדאג שיביאו לפה
אוכל וכל מה שצריך, הנשים יכולות לצאת לקניות אבל
הגברים לא יוצאים רק צריכים לשבת ללמוד, ובסוף היה ריב
בין הנשים ועיכבו פעם שניה את הגאולה, וכל זה כיון
שלא היה בניהם אהבת חברים. כל זה מביא ר' נתן בהל'
דם הל' א'. דבר ראשון זה האחדות ובזמן שיש אחדות
אפשר להביא את הגאולה, רבינו הקד' אמר תחזיקו עצמכם
ביחד, כל התיקון של הגאולה תלוי בזה שאנשים שמאמינים
ברבינו מחזיקים עצמם ביחד – עוזרים אחד לשני, כל
העניין של רבינו זה האחדות ולוותר אחד לשני ואפי' שאדם
רואה שרודפים אותו הוא צריך לוותר וככה מתקנים את
החטא של מכירת יוסף הצדיק. אפי' שכביכול האחים היו
צודקים כי יוסף רדף אותם אבל הם לא היו צריכים למכור
אותו, ולכן האחים לא יכלו להגיד ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד. את הייחוד של ברוך שם יכל להגיד רק יעקב
שלבן רימה אותו מליון פעם כמ"ש במדרש תנחומא על
הפסוק ויחלף את משכורתי עשרת מונים שזה מאה כפול מאה
כפול מאה ביחד זה מליון. רק יעקב יכל לעמוד בכל
הרמאויות של לבן ואז הוא יכול להגיד ברוך שם כבוד
מלכותו לעולם ועד כיון שהוא יודע שכל הרמאויות גם כן
באים מה'. להגיד בשכמל"ו יכול רק זה שמרמים אותו
ומסדרים אותו מדברים עליו והוא אומר בסך הכל אנשים
עושים זאת בשליחות מה' לזכך אותי, אבל האחים של יוסף
שלא עמדו בניסיון וחשבו שמותר להם למכור את יוסף, הם
לא יכולים להגיד את הברוך שם רק יכולים להגיד את
השמע ישראל, להגיד את הייחוד של ברוך שם יכול רק מי
שרודפים אותו ועושים עליו עלילות ודוחים אותו והוא אומר
זה חלק מהזיכוך שלי, יש לי מספיק עבירות מספיק חטאים
אז מה אם יש מישהו עושה לי איזה דבר, היו כאלה
צדיקים שהיו שולחים מתנות לאנשים שהיו מקנטרים אותם
ומעליבים אותם.
ר' נתן כותב
גם בהל' נזיקין שדבר ראשון זה לאהוב כל יהודי ויהודי
אהבת נפש שלא יהיה טרוניה על שום יהודי ולא הקפדה על
שום יהודי, ורק אם אדם נותן את כל נשמתו לחבר, זה
נקרא אהבת חברים שאת כל הנשמה שלו ואת כל היישות שלו
רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הכל הוא מוסר לחבר, ואהבת
חברים זה הבסיס הראשון שכל אחד מחזק את השני ומעורר
את השני ואוהב את השני ומוסר את הנפש לשני. וזה
מסביר הזוהר חי מה שכתוב אצל לאה "ויהי בבוקר והנה
היא לאה" מה הפשט ויהי בבוקר והנה היא לאה, האם
בלילה היא לא הייתה לאה? אלא מסביר הזוהר חי שבלילה
היא הייתה רחל כי כשרחל נתנה לה את הסימנים זה לא
היה סתם סימנים, היא נתנה לה את נשמתה את כל ההשגות
שלה וכל נשמת רחל נכנסה בלאה כי שתי הנשים לאה ורחל
נעשו אשה אחת זה נשמה אחת בשתי גופות, וזה המטרה של
ישיבה וכולל, זה נשמה אחת בעשרים גופות או חמישים
גופות אבל הכל זה נשמה אחת, זה נקרא ישיבה שאדם מוסר
את כל ישותו לשני את כל מאודו ואת כל מה שיש לו
לעזור לשני להרים אותו ולהקים אותו. ישיבה וכולל זה כל
אחד מוסר את הנשמה לשני כמו רחל שמסרה בעצמה את
נשמתה ובלילה לאה היתה ממש רחל, אהבת חברים זה שהאדם
הוא נהיה כמו החבר בעצמו.
על כל אדם
עוברים גבורות נוראות, גבורות זה צרות, ייסורים, מחלות
– אם רוצים להמתיק את כל הגבורות – זה רק ע"י
אנן בחביבותא תליא מילתא כי בספירת העומר נפטרו כל
תלמידי ר' עקיבא וזה היה פגם דק מן הדק ואין לנו
שום השגה בזה ובוודאי הם אהבו זה את זה, אם אדם
יאהב אחד את השני אז בזה לבד הוא ממתיק מעליו את
כל הדינים שבעולם, את כל המחלות, את כל הייסורים. הוא
יזכה לבנים ונכדים שידוכים בריאות. רבינו מסביר שכל
הדינים באים מזה שאין אהבה בין החברים אין אהבה בין
ישראל. ברגע שאדם מקפיד על השני באותו רגע קורה לו
אסון, דבר ראשון הוא מזיק לעצמו כי החבר הזה זורק לו
יהלומים זורק לו מרגליות ואבנים טובות, תארו לכם אדם
לוקח יהלומים ומרגליות ומתחיל לזרוק אותם בחלון של החבר
שלו ובינתיים נשבר החלון. אולי אפילו נפצע ילד באיזה
שריטה קלה אבל הוא זרק לו יהלומים ומרגליות. רבינו
מגלה כאן תדע לך כשאדם חולק עליך ומדבר עליך הוא
זורק לך יהלומים ומרגליות. מה יש אם קצת כאב לך או
קצת נשרטת? ברגע שיש מחלוקת על האדם צריך לדעת שפשוט
מאוד זורקים לו כעת זהב וכסף ואבנים טובות, אדם מחפש
זהב – אנשים עוברים את כל העולם בשביל קילו זהב
וכאן זורקים לאדם זהב בלי שום טירחה, שולחים לו טונות
של זהב אז מה יש לו להקפיד על השני שזרק לך שק
מלא זהב לתוך החדר, בינתיים נשבר חלון או הילד נשרט
ואתה בא וצועק מה עשית שברת לי חלון. בסך הכל יש
לך עכשיו בבית שק מלא אבנים טובות ומרגליות. ואם אדם
רוצה שלא יהיה עליו דינים אז דבר ראשון הוא צריך
למחול בלב שלם לכל אדם בעולם ודוקא לאלה שמקניטים אותו
ומדברים עליו. והצדיק אומר שבכלל לא מדברים עליך. בכלל
לא מקניטים אותך כמו שהרבי אומר על הפסוק "בזאת ידעתי
כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי" מתי אני יודע
שה' חפץ בי – כי לא יריע אויבי עלי, לא שמגיע
איזה ערבי וזורק לי אבן בראש או נותן לי סטירה אלא
איזה חבר טוב מתחיל לדבר עלי אז ידעתי כי חפצת בי
כי באמת הם רק מדברים דברים טובים אומרים עליך שבחים
רק הלב שלך והאוזן שלך ערלה. אף אחד לא חולק עליך
אף אחד לא מדבר עליך זה הדמיונות שלך זה הצירופים
שאתה מצרף באוזן כי אוזנך ערלה, אדם לפעמים לא יכול
להבין איזה קטע גמרא או קטע זוהר ובא מישהו ומדבר
עליו וחולק עליו, באמת הוא בכלל לא חולק עליך זה רק
נדמה לך אבל על כל פנים באותו רגע הוא פתח לך את
המח והסיר את המסכים מעל המח כי לכל אחד יש מח
נפלא ושכל נפלא אבל צריכים להוריד את המסכים מעל המח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.