לאחר כמה שבועות של יסורים קשים רבה של ערלוי החזיר את נשמתו לבוראו, ובשעות אלו נערכים להלווייתו בירושלים. - מסע ההלוויה ייצא בשעה 11:30 מבית המדרש הגדול - ערלוי בשכונת קטמון. ולאחכ"מ בשעה 2:30 מבית המדרש ערלוי ברחוב עזרת תורה להר המנוחות שם יטמן ע"י אשתו הרבנית ע"ה
מתולדותיו:
האדמו"ר מערלוי הגה"צ רבי יוחנן סופר נולד י"ג בטבת ה'תרפ"ג
האדמו"ר הוא דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג
וקהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
האדמו"ר הוא בן-נין לחת"ם סופר. לאביו היה הרב משה סופר, בנו
של הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב"ד פרשבורג,
ממלא מקום אביו החת"ם סופר. ולאמו טושענע. האדמו"ר נולד בעיר אגר
(ערלוי) שבהונגריה ב-תרפ"ג. קיבל את החינוך התורני מסבו ומאביו. למד בישיבת
ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק, ובישיבת יארמאט תחת הרב
אהרן דוד דויטש.
האדמו"ר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו
הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם
השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם
וסבם.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאל נכד של אחות
החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצין, הקימו האחים מחדש את ישיבת
חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
בשנת תש"ח הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו
מקהילת ערלוי. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר
מאחיו, מונה האדמו"ר כאב"ד ערלוי וכראש הישיבה.
באלול ה'תש"י עלה האדמו"ר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים
שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות
הרב עקיבא סופר בעל "דעת סופר" זצ"ל, שם שימש כמגיד שיעור.
בתקופה זו, התקרב האדמו"ר להאדמו"ר הרה"ק מהר"א מבעלז זי"ע. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.
בשנת תשי"ג הקים האדמו"ר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון,
ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם. באותה עת הקים מכון
להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון
מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.
האדמו"ר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל
ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר", ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר".
בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר".
בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.
האדמו"ר היה מוסר לבחורים שיעור במשנה והלכה מידי יום אחרי
תפילת שחרית. כמו כן, הוא מסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים
ובערב הוא מסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור
כללי.
בחודש אב תש"ע בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז נחלש תפקודו.
האדמו"ר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על
ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים ביניהם "יומין דחנוכה"
ו"אפריון חתנים".
כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת
בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא
מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות
של רבנים אחרים בט' באב".
האדמו"ר הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית
מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז וכן אין לובשים גרטל. עם זאת, הוא נהג בעצמו
מספר מנהגים חסידיים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת
כגוונא בליל שבת, עריכת טישים . כמו כן הוא נהג במנהגים של חסידיות פרטיות
כמו לבישת טלית קטן עם פתיל תכלת כמנהג ראדזין, אמירת כל ספר התהילים בשבת
בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של אושפיזין יוסף
כמנהג בעלז. האדמו"ר ערך תיקון חצות מדי ליל ששי עם תלמידי הישיבה. בליל
שישי קודם לתשעה באב הוא ערך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי.
לאירוע זה הגיעו מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה.
האדמו"ר מונה כחבר במועצת גדולי התורה לפני כארבעים שנה הוא מונה וכן כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי האדמור מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל.
מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים
באגודת ישראל שמיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שהרבה להתייעץ עמו.
האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו
חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.