"נצבים" פירושו עמידה בתוקף של "נצב מלך", כמ"ש "אתם נצבים.. לפני ה' אלקיכם". וכאשר עומדים בתוקף כזו, בודאי שלא שמים לב לדברי היצה"ר, ומשתדלים לפעול כך גם על אחרים. [בשנה שפ' נצבים אינה מחוברת עם פ' וילך ישנו שבועמיוחד להתרכז בעבודה ד"נצבים" בפ"ע. ובמילא גם ההחלטות טובות בנוגע להעבודה ד"וילך" –ההליכה "מחיל אל חיל", נעשים מתוך התוקף ד"נצבים"]. וכ"ז ממשיך ברכות ה' לזכות בכתיבה וחתימה טובה, וזוכים ללכת לארצנו הק' במהרה בימינו ממש. הוראה ממ"ש בשלישי דפ' נצבים: 1) "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים": יש לזכור תמיד שבנ"י היו במצרים וה' הוציאנו משם, ומאז צ"ל כל יהודי במצב של חירות ולא "עבד" לענינים בלתי-רצויים. 2) "והנגלות לנו ולבננו", "לנו ולבננו לבער הרע מקרבנו" מכיון ש"נעשו ערבים זה לזה" (רש"י): כל יהודי "אחראי" לכל שאר בנ"י, ועליו לפעול שגם הם יתנהגו כדבעי.
משיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו (כ-11 דקות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.