הלשון בנוגע לנרות חנוכה הוא ש"אין לנו רשות להשתמש
בהן אלא לראותן בלבד", והיינו ש"לראותו" הוא ה"שימוש" היחיד שכן מותר.
וכפתגם הידוע מרבותינו נשיאינו "אז מ'דארף זיך צוהערן, (או) צוקוקן, וואס
די ליכטעלאַך דערציילען"! ואין לך "שימוש" בהן גדול מזה - הוא לומד
מהן ענינים נפלאים! (אלא שזהו שימושלנשמה, ואח"ז זה פועל גם על הגוף):
שה"חלשים" לא צריכים להתפעל מה"גיבורים" וכד' כי כאו"אמהם הם "עוסקי תורתך"
"טהורים" ו"צדיקים" ("ועמךכולם צדיקים"); אפי' בזמן של "משתשקע החמה"
והעבודה היא קשה ביותר הנה "הקב"ה עוזרו"; הוראה מזה ש"פשט המנהג" לקיים
מצות נר חנוכה באופן של "מהדרין מן המהדרין" - לקיים מצוותבהידור וכו'. ואת
הוראות האלו יש לקחת על כל השנה כולה, מתחיל מהוספה בלימוד התורה, צדקה
ועבודת התפלה.
משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.