היום היארצייט שלו, ובימים אלו גם מלאו 41 שנה למה שקרה בווילימסבורג אי אפשר ואולי אפילו אסור לדלג על אחד הדברים הקשים ביותר שאירעו ביהדות החרדית, שנאה קשה כשזו בתקופה שמדברים הרבה על שנאת חינם, היכו באכזריות נוראה יהודי חסידי שכל עוונו היה שלמד תניא בווילימסבורג, שם האמינו הסאטמארים כי חוץ מ'על הגאולה ועל התמורה' אסור ללמוד בספרים אחרים, וכאכזרים רשעים מן הגרועים ביותר באותה תקופה לפחות, תפסו אותו בדירה פרטית היכו אותו במכות אכזריות כמעט עד מוות, חתכו את זקנו, וזרקוהו ברחוב לכלבים, בשל עוונו הגדול והנורא שלמד תניא עם קבוצת חברים בדירה פרטית
הסיפור הזה זעזע את העולם החרדי מקצה לקצה, אם כי אכזריות סאטמאר הייתה ידועה אז לכל חרדי כמעט, זה לא היה המקרה היחיד, מה שהם עשו להגאון החסיד רבי מענדל וועכטער שכמעט והרגוהו ביקשו לזרוק אותו על ה'ברוקלין קווינס עקספרעס וועיי' שפירושו רציחה ממש ובנס ניצל, גם את זקנו חתכו היכו אותו באכזריות נוראה רק ומפני שהוא למד ספרי חסידות חב"דיים, זה היה עבור סאטמאר העבירה הכי גרועה ונוראה באותם הימים
אכזריות סאטמאר היא מן הגרועים בתולדות האנושות בכלל והחרדים בפרט, מעשיהם במשך שנים היו שפלים ונבזים, עד שכותב שורות אלו החליט לעשות סוף למעשיהם ופתח עיתון באידיש שם הפשיט אותם מידי שבוע, פרסם את מעשיהם והבינו כי אי אפשר להמשיך במעשים הללו, עברתי עימם מלחמות שלקחו כמה שנים, עד שבסאטמאר הבינו כי אי אפשר להמשיך יותר, הם אלו שהפסידו וכל יהודי חרדי הרוצה ללמוד איזה ספר שירצה בווילימסבורג יכול לעשות זאת. זה היה בלתי אפשרי עד שלימדנו אותם כי למקל שני צדדים, הם יכו בידיים אכזריות, ואני השתמשתי בעט עימה הכיתי בהם וזה כאב הרבה יותר, עד שעשינו סוף לענין, וכשהפסיקו במעשים הללו הפסקנו גם אנחנו, מפני שלנו הייתה מטרה וכשהשגנו אותה לא היה טעם להמשיך בה
סאטמאר מאז שהגיעה לארצות הברית השתמשה בכח ובאכזריות, הם נלחמו ברבי מקלויזנבורג זצ"ל בצורה הכי קשה אך ורק מפני שהיה תלמיד חכם. אנשי סאטמאר שהגיעו אז, היו עמי הארצים התגודדו מסביבו של ר' יואל זצ"ל, ותלמידי חכמים העדיפו את הרבי מקלויזנבורג זצ"ל, ובסאטמאר לא יכלו לשאת זאת ורדפו את הרבי מקלויזנבורג בצורה הכי אכזרית עד שהחליט לעלות לארץ ישראל וקבע את משכנו בנתניה. סאטמאר ביקשה להשתלט על ווילימסבורג ונלחמה בכולם, תשאלו את הבעלזאים מה הם עברו עימם, וגם ויזניץ סבלה מהם סבל גדול, אם כי ר' מאטאלע זצ"ל ידע איך לפייסם על ידי מחאה שבועית שהיה מוחה, והם כינוהו 'פראפשענאל מוחה', אין מי שעברו תחת סאטמאר ולא סבלו, עד אשר הגיעו הימים שהכל יצא החוצה ולא היו צריכים יותר לפחד מהם, והיום הם ב"ה עסוקים במלחמות ביניהם ובא לציון גואל
גזיזת זקנו של ר' פיניע קארף ז"ל על ידי מי שמכונים סאטמארים, מעשה כפי שעשו הנאצים ליהודים בגרמניה, נכתב בפרקי ההיסטוריה ולא ימחה עד אשר כל ילד יהודי יידע מה שעשו, ילמדו ויבינו כי אין זו קנאות אלא עניינים אחרים כפי שהרבי הסביר זאת בשיחה שאמר אז על המעשה הזה (ראה פוסט אחר), ר' פיניע הוא זה שהיה צריך לעבור את מה שעבר על ידי אכזרי סאטמאר על מנת לעשות סוף לאכזריות הנוראה הזו, שמכתימה את סאטמאר עד היום הזה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.