שוקי ארנברג רימה והונה את גדולי ישראל ויתרו לו שלא יפטר את נוביק והסכימו כי ימנו משגיח נוסף וגם מהתחייבות זו חזר בו לאחר ארבע שעות הוא עבד כנוכל מקצועי ולכן אין מנוס מקימים ישיבה חדשה

לא יאומן עד להיכן הרחיקו בשביל לגמור את הענין בדרכי שלום ובפשרה שהיתה מוציאה את כולם בכבוד, היה זה ויתור מצד ראש הישיבה מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן לאחר שקיבל התחייבות מראש ישיבת סלבודקא הרב משה הלל שנכנס לענין והבטיח כי הוא יעשה סדר חדש בחדרה להבטיח כי לא יישנו המקרים והסדר כפי שהיה, הרב הלל לאחר שעות שישב עם הרב ארנברג הגיע עמו לסיכום, הרב הלל בישר להרב שטיינמן על הסיכום הכל היה גמור ונראה היה כי הנה זהו זה הכל חוזר לכפי שהיה עם תיקונים כמתחייב, אבל לאחר ארבע שעות בלבד הוא חזר בו ולא להסכים לתנאי המרכזי והוא הוספת משגיח מגביל לנוביק

כאן צריך להבין את הבעיה, טוביה נוביק הוא המשגיח אבל גם הסרטן של הישיבה, במקום לעסוק ב'מסילת ישרים' הוא עסוק עם 'הפלס', אין שיחה בלי פוליטיקה פנימית כבדה, הוא הפך את הישיבה לפוליטית, רצים לשמוע את שיחותיו מפני שכולה נוטפת דם והרבה פוליטיקה יורד על ה'גדולים' שהוא לא אוהב ומחדיר בבחורים שנאה תהומית לגדולים דוגמת הרבנים שטיינמן וקנייבסקי

בשבוע האחרון עשה שוקי ארנברג מאמץ גדול להציל את ישיבתו הוא פנה לראש ישיבת סלבודקה הרב משה הלל וביקש ממנו שיתווך, הוא הסכים בתנאי שהוא מתחייב לתיקונים בישיבה, תחילה הציע הרב הלל שיסלק את נוביק מן הישיבה וככה יפתור את הבעיה, ארנברג הסכים, אבל לאחר כמה שעות הודיע כי החליט לא לקבל את ההצעה הזו. ואז באו לקראתו עם הצעה חדשה, לפיו יצרפו משגיח נוסף שיאזן את נוביק יבטיח כי הישיבה תתנהל כישיבה, להצעה הזו הסכים ארנברג וחשב כי הנה הוא פתר את הבעיה יהיה הסכם ולא פותחים ישיבה חדשה

אבל לאחר ארבע שעות כשהרב הלל צלצל אליו בחזרה להבטיח כי אלו הם הסיכומים וכי הוא מוסר אותם להרב שטיינמן הוא חזר בו ואמר כי החליט כי אינו מוסיף עוד משגיח וכי אינו מחליף את הצוות הכל נשאר כפי שהיה, כאן הרים הרב הלל ידיים והודיע להרב שטיינמן כי הוא לא הצליח לסדר את הדברים וכי על הרב שטיינמן להחליט מה עושים

וככה נפלה ההכרעה כי פותחים ישיבה חדשה. מה שלמד הרב הלל כי יש לו עסק עם נוכל, מי שעבד עליו לא התכוון כלל לקיים האמין שככה הוא ימשוך זמן. ארנברג ביקש כל הזמן מהרב הלל שידחה את הגזירה לעוד כמה שבועות, הוא קיוה כי עד אז הכל יתקרר ויצליח להעביר את זה, אבל זה לא הלך לו, הרב הלל הצליח לשכנע את הרב שטיינמן על הסיכומים אבל בשום אופן לא על הזמן לדחות את הביצוע בעוד חודש זה לא בא בחשבון, מפני שאין לו כל כוונה כזו, יש לו רק ענין למשוך שהזמן יעבור

היתה עוד דרישה עקרונית של קבלת החלטות 'מועצת גדולי התורה', ולדגומא, כשזו החליטה כי מתייצבים בלשכת הגיוס רק לא חותמים אז הבחוריםמתייצבים ולא עושים כמנהג שערי חסד שלא להתייצב כלל ולהסתכן בישיבה בבית הסוהר, בסעיף הזה הוא ניסה לשחק כי הוא יתן לבחורים חופש פעולה שכל אחד יחליט לעצמו באיזה דרך הוא בוחר, הרב הלל לא אהב את התשובה, ותופתעו הרב שטיינמן היה מוותר גם כאן אם הוא היה מצרף משגיח מן הרשימה שהגישו לו כזה שהיה עושה הכל לפקוח את עיני הבחורים בכיוון המחשבה הזו