החלטת בג"ץ שלא להתערב בשיחרור 104 רוצחים הינה פגיעה ישירה בחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו".
להלן שני סעיפים מתוך "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו":
סעיף 2. אין פוגעים בחייו בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
סעיף 4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
בשיחרור מרצחים כזה, יש סתירה מוחלטת לסעיף 2, משום שברור שבשחרור מרצחים אלו יש פגיעה עתידית וודאית בחיי אזרחים חפים מפשע, הן יהודים והן ערבים.
כמו כן יש סתירה מוחלטת לסעיף 4, משום ששחרור מרצחים אלו פוגע בחיים ובגופם של אזרחים, ופוגע בכבודם של משפחות השכול שיקירהם נרצחו על ידי חלאות אדם אלו.
יש
לציין כי אחד מתפקידיו המרכזיים של הבג"ץ הוא למנוע פגיעה (אפילו חוקתית
אחרת) ב"חוקי יסוד". ובמקרה שלפנינו חוק יסוד זה נתון למירמס על ידי החלטת
ממשלה. והחלטת הבג"ץ מתעלמת וקובעת שאין מתפקידה להתערב.
ציטוט מתוך הנימוקים להחלטת בג"ץ בעתירה שהגישו ארגון "אלמגור" ומשפחות הנרצחים:
נשיא
בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס שעמד בראש ההרכב, קבע בפסק הדין: "אין
בידינו לקבל את טענות העותרים. החלטות בעניין שחרור אסירים, בפרט כאשר הן מתקבלות במסגרת תהליך של משא ומתן מדיני,
מצויות באופן מובהק בסמכותה ובשיקול דעתה של ממשלת ישראל, בהיותה אחראית
על יחסי החוץ והביטחון במדינה. ממשלת ישראל וצוות השרים שהסמיכה לטפל
בנושא, אמונים על שקילת השיקולים השונים בקבלת ההחלטה. לממשלה נתונים הכלים
הרלוונטיים לקבלת החלטות מסוג זה ועליה מוטלת האחריות לקבלן. אי לכך,
ההלכה הנוהגת בבית משפט משך שנים היא כי מתחם ההתערבות של בית המשפט במקרים
מסוג זה הוא מצומצם ביותר, וכך ראוי שיהיה".
הבג"ץ נושא את דגל השמירה על חוקי היסוד לא בצורה שיויונית. כשמדובר "במשא ומתן מדיני" הכל מותר, גם דריסה גסה של חוק יסוד.
אולם מאידך
שמדובר בגיוס חרדים והחלטת ממשלה להאריך את חוק טל, גורס הבג"ץ כי "אינה
חוקתית" (!) מישום שהיא עומדת בסתירה לחוק יסוד... "כבוד האדם וחירותו".
להלן ציטוט מתוך הנימוקים לדחיית חוק טל: בג"ץ 6298/07 רסלר נ' כנסת ישראל (21.2.2012
קבע בית המשפט העליון כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 ("חוק טל"; להלן: חוק דחיית השירות) אינו חוקתי
השאלה שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם חוק דחיית השירות עומד במבחן המידתיות הקבוע בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיכך הינו חוקתי.
בנימוקים להחלטה ציינה הנשיאה ביניש, כי מספר החרדים המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו" עלה בהתמדה מידי שנה מאז נחקק החוק, והלכה למעשה, יותר חרדים בוחרים להצטרף להסדר "תורתו אומנותו" מידי שנה מאלה אשר בוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי.
האמצעים
שנקבעו בחוק, נכתב בפסק דינה של הנשיאה ביניש, מותירים מרחב פעולה נרחב
מדי לרשות המבצעת ולצעירים החרדים. חוק דחיית השירות מאפשר לצעירים חרדים
לדחות את גיוסם לצבא בארבע שנים לפחות, לאחריהן הם יכולים לבחור אם להתגייס
לצבא או לשירות אזרחי, לצאת לשנת הכרעה או להישאר בהסדר "תורתו אומנותו"
תוך דחיית השירות עד קבלת הפטור המלא. אפשרויות בחירה אלה אינן עומדות
לצעירים שאינם חרדים.
כלומר
כאן בהחלטה זו מתברר ש"אינה חוקתית" בנימוק שאין שיוויון לחילוני שמשרת
למול חרדי שאינו חייב לשרת. והחלטת הממשלה אינה חוקתית (!)
בגלל אותו חוק יסוד בדיוק!
תשאלו איפה השיוויון? איפה הצדק?
משה בן חיים ... ההשוואות שאתה עושה כאן לא אומרות כלום על בינתך כי רבה היא או כמו גרעין הזית
השבמחקאגב בית משפט לא מתערב בהחלטות מדיניות, בית משפט אמור להחליט על הסכמי זבל בין מפלגות, ובין זה שבני בן העשרים יהיה בגבול הלבנון או בנך היקר יישב במזגן בימים אלו, עם רוב הישיבות היו ממוקמות בגבולות הארץ לא הייתי פוצה פה
עלה והצלח בדרך החיים
איך נדע שבנך בלבנון אם אתה אנונימי ?
מחקבני היה בלבנון והוא מזדהה עם הכתוב . עכשיו ענה לו לענין.
בית המשפט כן מתערב בהחלטות מדיניות או צבאיות - ראה החלטותיו בענין הגדר.
כאשר יהיו החלטות מדיניות שנוגדות את השקפות העליון תגלה שהם מתערבים.
בכלל - בעולם החרדי יש הרבה חסידים שוטים - מסתבר שגם לבית המשפט ( משפח)
העליון יש חסידים שוטים.