אתמול
לוינו למנוחות את החייל משה נול הי"ד, בכיתי עליו מאוד, והבכי היה כפול,
בכי ראשון בגלל שהכרתי את משה, וגם את המשפחה היקרה שלו. ובכי נוסף היה על מסע הלוויה,
ואני לא מתכוון למה שהיה בבית שמש, אלא כוונתי להמשך בהר הרצל בירושלים.
האמת
זו פעם ראשונה שאני נמצא בלוויה צבאית בהר הרצל, ופשוט הזדעזעתי, לא האמנתי שמדינה
שקוראת לעצמה בטייטל "מדינה יהודית" קוברת חייל יהודי לפי כללי הנצרות.
בתוך
ארון, עטוף בדגל ישראל ולא בטלית, זרים על הקבר, ובסוף הלוויה בלי בושה מבקש הרב
הצבאי מחילה ואומר "כל מה שעשינו היה לכבודך ע"פ מסורת ישראל, וכמנהג
ארצנו הקדושה" באיזה מסורת ישראל שמים על קבר פרחים? באיזה מסורת ישראל
קוברים יהודי עם דגל ולא עם טלית? אני לא חושב שבחור צעיר שמסר את נפשו למען עם
ישראל מגיע לו להיקבר כך.
האמת
אני לא מאשים את המשפחה, הם אמריקאים תמימים, שעלו לארץ, ההורים מבוגרים, ולא
מכירים את כור ההיתוך הצה"לי = הפיכת החרדים לחילונים. הם חושבים בתמימות
שכל מטרת הגיוס היא לשמור על האזרחים.
אבל
אני כן מאשים, את אותו גייס חב"די המסתובב בבית שמש, מר שרגא דהן, הוא
יודע למה אני כועס עליו, משום שהוא הרבה שנים בצבא, ויודע יותר טוב מכולנו כמה בחורים
יורדים מהדרך בצבא, ולמרות הכל משקר להורים, ומשכנע אותם לשלוח את ילדיהם לצבא
(אני לא יודע אם משה נול הי"ד, התחייל בזכותו)
כדי
שתבינו מי זה הטיפוס, כדאי לשמוע את ההספד שלו, ולהבין במי מדובר. הוא אומר לקהל,
"היום זה חג הגאולה יג תמוז, ולמה לא אומרים תחנון כי הרב קוק כתב שלא אומרים
תחנון ביום הזה". מעניין שבישיבת מרכז הרב של הרב קוק לא שמעו ע"כ, והם
כן אומרים תחנון ב- יג תמוז? ומה היה קורה אדון שרגא דהן, אם הייתי אומר שהרבי
הריי"צ אמר, לא לומר תחנון ביום הזה? הרבי הריי"צ פחות חשוב ומקובל מהרב
קוק? אלא פה רואים מי אלו הגייסים, הם מתביישים ברבותינו נשיאנו, היום הדמויות שלהם
זה הרב קוק.
בהמשך
הוא אומר שהוא התלבט האם לבא אם מדים או סירטוק, ובסוף החליט לבא עם מדים של
הקהילה (סירטוק).
הסיפור
האמיתי, הוא שבבית שמש ישנם שלשה רבני קהילות לחב"ד (הרב קורנוויץ, הרב
אבישיד, הרב אנגלמן), אף אחד מהם לא הגיע ללוויה בהר הרצל, וכולם מבינים גם למה, אז
אדון שרגא דהן הרגיש לא נעים מול כל חבריו הגייסים מעמותת 'נצח יהודה'. לכן הוא בא
עם סירטוק וסיפר שהוא הרב של חב"ד בבית שמש.
שרגא
תתבייש לך, ליווית את משה שלנו לצבא, ואח"כ קברת אותו עם זר פרחים.
מעניין
מה יהיה על המצבה, האם יכתבו, ה' ינקום דמו (כמסורת ישראל)? או שאנחנו נכנסים פה
לסיפור חדש ע"ד הסיפור שהיה אצל משפחת יודקין.
בקיצור
למי שעוד לא הבין, מי שהצבא לא הצליח לחלן אותו בחייו, אז לפחות במיתתו הוא מנסה
לארגן קבורה חילונית. אני מאחל לכל החיילים שיחזרו בעז"ה בשלום בגוף ובנפש,
אבל אם ח"ו קורה מקרה לע"ע שחייל נהרג, תעמדו ע"כ שהלוויה תהיה,
לוויה רגילה ולא צבאית, וכך תזכו לקבור את יקיריכם לפי ההלכה היהודית, וע"פ מסורת ישראל, ולא ח"ו להיפך.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.