עוד המצאה מבית הקומבינות של אריה דרעי
על רקע תביעת החרדים לחוקק את חוק ההשתמטות עוד בטרם תצא הכנסת לפגרה, נחשפת תשתית תמיכה כספית נוספת במגזר החרדי | מתוך מאמר של עו"ד אריאל שורץ, עמית במכון מולד, בכתב העת "תלם":
לפני כ-4 חודשים הוחלט על הקמתה של הרשות הלאומית למאבק בעוני. על הנייר היה מדובר בבשורה של ממש: מדינה עם שיעורי עוני מהגבוהים במערב מקימה סוף־סוף גוף ייעודי לטיפול בבעיה. אלא שכאשר בוחנים מקרוב את מבנה הרשות, מתגלה תמונה מטרידה: הרשות משמשת פחות ככלי למאבק בעוני, ויותר כמנגנון להזרמת כספים למגזרים מקורבים, ובראשם – הציבור החרדי.
במקום גוף עצמאי ורב־מערכתי שיפעל לתיאום בין משרדי הממשלה לקידום רווחה שוויונית, הוקמה רשות הכפופה לחלוטין לשר הרווחה, שהוסמך למנות ולפטר את חברי מועצת הרשות כרצונו. כך נשללת מהרשות כל מראית עין של עצמאות מקצועית – והיא עלולה להפוך לכלי פוליטי בידי השר הממונה.
החשד רק מתגבר כשמגלים את הדגש החריג שהחוק שם על תחום אחד בלבד: חלוקת מזון. לא חינוך, לא תעסוקה, לא בריאות – רק מזון, ובמיוחד דרך עמותות. חלוקת המזון תתבצע לפי קריטריונים שמיטיבים באופן מובהק עם הציבור החרדי, תוך הדרת אוכלוסיות אחרות, ובהן החברה הערבית והחברה היהודית הלא־חרדית. המנגנון הזה – כאילו נועד לשכפל את "כרטיסי המזון" שחולקו ערב בחירות קודמות תוך קידום פוליטי שקוף.
כך נוצרת מערכת קליינטליסטית: רווחה כמסכת דקה להסדר פוליטי. במקום להתמודד באמת עם הגורמים המבניים לעוני – כמו השכלה, השתלבות בשוק העבודה, שירותי רווחה בסיסיים – הרשות עלולה להפוך לערוץ תקציבי מעוקף בג"ץ שמחלק משאבים לא לפי צורך, אלא לפי נאמנות.
המחנה הליברלי לא יכול להרשות לעצמו לעמוד מן הצד ולצקצק. אם הוא מבקש לבנות אלטרנטיבה – עליה לכלול מדיניות רווחה אמיצה, כלל־אזרחית, שמטפלת בעוני מן השורש. לא חלוקת לחם – אלא תיקון עומק.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.