כיצד התורה עולה וכיצד היא נשארת

 

כיצד התורה עולה – וכיצד היא נשארת?

ענווה, טהרת כוונה ואהבת ישראל כהכנה למתן תורה

לרגל חג השבועות, בעקבות שיעוריו של מורנו ראש הישיבה הרב ישראל ז'ק שליט"א

בעוד ימים ספורים נחוג את חג השבועות – זמן מתן תורתנו. מדי שנה, מזמנת לנו התורה קריאה מיוחדת דווקא בפרשת במדבר סמוך לחג השבועות. מדוע? מה פשר הקשר בין המדבר השומם לבין קבלת התורה הנעלית?

על כך למדנו בשיעוריו המיוחדים של מורנו ראש הישיבה הרב ישראל זק שליט"א, כי התורה ניתנה דווקא במדבר – מקום של הפקר, של פשטות, של ענווה. אין שם בעלות, אין שם גאווה, אין תחרות – רק מרחב נקי ופתוח, המזמין את האדם להתבטל כלפי מעלה. זהו התנאי הראשון לקבלת תורה.

"הבית הזה מלא תורה" – ולא לשם שמיים

בסיפור מופלא שסיפר לנו רבנו הרב ז'ק, מופיעה דמותו של רבי ברוך מקוסוב, שבא לבקר קבוצת תלמידים צעירים שהתפלפלו ביניהם בעיון. כשראה אותם שקועים בלימודם אמר: "הבית הזה מלא תורה." שמחו הנערים על השבח, אך מיד הוסיף ואמר: "אל תשמחו! התורה שלכם נשארת פה. היא לא עולה למעלה."

כששאלוהו מדוע, השיב רבי ברוך: "תורה שלומדים אותה מתוך גאווה, כדי להרשים ולהתנצח, איננה עולה לפני כיסא הכבוד. היא נשארת למטה – ולכן אמרתי שהבית מלא בה."

את הסיפור הזה הביא הרב ז'ק כבסיס להבנת עיקרון יסוד: לימוד תורה אמיתי איננו מדיד בחריפותו או בעומקו, אלא בכוונתו. אם יש בלימוד טהרה, לשם שמיים, ענווה ורצון לעבוד את הבורא – התורה עולה, התורה חיה. ואם לא – היא אמנם נלמדת, אך חסר בה הדופק, חסר בה העילוי.

מדבר – מקום של כוונה טהורה

ה"מדבר", אומר הרב זק, הוא התפאורה הנכונה למעמד הר סיני, כי הוא מייצג את המקום שבו אין לאדם מה להתגאות בו. מי שמבקש לקבל את התורה חייב לפנות מקום בלבו, להתפנות ממידות רעות, מתאוות כבוד ומרצון אישי להתבלט. רק אז, כמו המדבר – הוא הופך להיות כלי קיבול לדבר ה'.

בדיוק בשל כך דרשו חכמים: "אין התורה נקנית אלא למי שמשים עצמו כמדבר." המדבר איננו רק מקום פיזי – הוא מצב נפשי, תודעתי.

מאהבת ישראל למתן תורה

בהמשך לשיעוריו, מזכיר הרב ז'ק את קריאתו של הרבי מליובאוויטש, שביקש מהציבור להקדיש את שבת שלפני חג השבועות – שבת פרשת במדבר – לעיסוק מיוחד באהבת ישראל. בשבת זו, אמר הרבי, יש להתכנס יחדיו בסעודה שלישית, לעסוק בדברי חיזוק, להתחזק באחדות, ולהתכוונן להיות "כאיש אחד בלב אחד" – בדיוק כפי שהיו ישראל בשעה שעמדו לקבל את התורה בהר סיני.

כי התורה איננה רק חכמה – היא ברית. והיא ניתנת רק לאומה שיודעת לאהוב, להתחבר, להנמיך את עצמה כדי לפנות מקום לשני.

שבועות – בחינה של לבבות

חג השבועות איננו רק מועד חיצוני – הוא בחינה פנימית: כיצד אנו לומדים? לשם מה אנו לומדים? כמה אנחנו פתוחים לשמוע, כמה אנחנו מוכנים להתבטל באמת?

הרב ישראל זק שב ומדגיש: "אם נלמד תורה כמו בני מדבר – בטהרה, בפשטות, מתוך יראת שמיים וענווה – התורה שלנו תעלה למעלה. היא לא תישאר בגבולות הכתלים. היא תתאחד עם התורה שבשמיים ותהיה חלק ממעמד סיני נצחי."

ואם נלך בדרכו, נוכל גם אנחנו לזכות בברכה הגדולה – שתורתנו תהיה לא רק "מלאה את הבית", אלא תעלה ותחולל שינוי אמיתי בלב, במשפחה, ובחברה כולה.