החינוך כהקרבת הקרבן - שיעור לזכותו של הרב החיד"א שליט"א

 

החינוך כהקרבת קורבן – מבט מתוך פרשת ויקרא

פרשת ויקרא פותחת בציווי על הקרבנות, כאשר התורה מפרטת את סוגי הקרבנות, אופן הקרבתם והכוונות הנדרשות מהמביאים אותם. אפשר להקביל את עבודת החינוך להקרבת קורבן, תוך שימוש ברעיונות שהרב חיים יוסף דוד אברג'ל שליט"א מרבה להדגיש בשיעוריו על חינוך טהור.

הדברים נאמרו בשיעורו השבועי למחנכים של איש החינוך הרב אלחנן רוזנפלד שליט"א, לרפואתו השלימה של החיד"א שנפצע אמש בתאונת דרכים.

1. כוונה טהורה – "אדם כי יקריב מכם"

התורה נוקטת בלשון ייחודית: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" (ויקרא א, ב). חז"ל מסבירים שקרבן צריך לבוא מהאדם עצמו, מתוך רצון והקרבה אישית. כך גם בחינוך – על המחנך לפעול מתוך מסירות נפש אישית. אין די בפעולות חיצוניות בלבד; נדרשת כוונה אמיתית וחיבור רגשי עמוק לתלמידים.

הרב אברג'ל מלמד כי על המחנך לבוא מתוך אהבת ה' ואהבת הבריות, ולראות כל תלמיד כעולם מלא. אם החינוך נעשה מתוך אינטרס או חוסר סבלנות, הוא לא ייקלט כראוי. ממש כמו בקרבן, שבו הכוונה משנה את ערכו – כך גם בחינוך.

2. החינוך כתהליך של עידון ותיקון

בקרבנות, יש תהליך של שחיטה, זריקת הדם, ושריפת החלקים המתאימים על המזבח. תהליך זה מסמל את עידון הנפש והקרבת החומריות למען הרוחניות. כך גם החינוך: תפקידו אינו רק ללמד מידע אלא לטהר, לעדן ולכוון את נפש הילד לכיוונים טובים.

הרב אברג'ל מדגיש כי תהליך זה דורש סבלנות אין-סופית. כשם שהכוהנים ביצעו את עבודת הקורבנות בדיוק וביראת שמיים, כך המחנכים צריכים לפעול עם תלמידיהם מתוך עדינות, הבנה וליווי צמוד, שלב אחר שלב, עד שהילד הופך עצמו לקרבן לה' – כלומר, מפתח יראת שמיים ודרך ארץ מתוך עצמו.

3. "ריח ניחוח לה'" – לראות את הטוב בתלמיד

התורה חוזרת פעמים רבות על הביטוי "ריח ניחוח לה'" בקשר לקרבנות. המפרשים מסבירים שאין הקב"ה נהנה מהריח הפיזי, אלא מהכוונה שבמעשה. באופן דומה, הרב אברג'ל מסביר שבחינוך צריך להסתכל על הכוונה ועל הרצון הטוב של הילד, גם כאשר מעשיו עדיין לא מושלמים.

הורה או מורה שנוהגים בעין טובה ורואים את המאמצים של הילד – גם אם הם קטנים – מחזקים את רוחו ומאפשרים לו להתקדם עוד ועוד. אם נביט רק על הכשלים, נחניק את צמיחתו.

4. עבודת המקדש והמשכיות החינוך

הקרבנות לא היו אירוע חד-פעמי, אלא חלק מסדר יומיומי בבית המקדש. כך גם החינוך אינו פעולה נקודתית אלא תהליך ממושך, רציף ועקבי. הרב אברג'ל מדגיש כי ההצלחה בחינוך מגיעה מתוך שגרה של מסירות, דוגמה אישית וקביעות בעבודה הרוחנית של המחנכים עצמם.

סיכום

ניתן לראות בפרשת ויקרא הדרכה יסודית לעבודת החינוך:

• יש לגשת אליה בכוונה טהורה ובאהבה.
• היא דורשת עדינות וסבלנות, כמו תהליך הקרבת הקרבן.
• יש להתמקד בנקודות החיוביות שבתלמיד, כשם שה' רואה את הרצון שמאחורי הקרבן.
• החינוך הוא עבודה מתמשכת, כמו העבודה הקבועה במקדש.

בהשראת דרכו של הרב חיים יוסף דוד אברג'ל שליט"א, נוכל לקחת מפרשת ויקרא מסר עמוק לעולם החינוך – להפוך אותו לעבודה קדושה המביאה "ריח ניחוח לה'".

לסיום ציין הרב רוזנפלד, מנהל תלמוד תורה חניכי הישיבות באשקלון, יהי רצון שדברי התורה שנאמרו בשיעור זה יעמדו לרפואתו השלימה של החיד"א, ושנזכה כולנו להצלחת תלמידינו מתוך בריאות, שמחה ויראת שמיים