מאת פישל קדוש
ביום רביעי נפל דבר בישראל. אייל זמיר החליף לא רק את הרמטכ"ל הבעייתי בתולדות ישראל, שהחריב את הצבא, החדיר בו פוליטיקה הרסנית, והוליך אותו לגדול הכשלונות - שהדהים את העולם.
זמיר סיים תקופה של לפחות 20 שנה ו-6 רמטכ"לים, שהשליטו את הפרוגרס על הצבא וחירבו אותו צעד אחר צעד - ב-7.10 רק את התוצאה הבלתי נמנעת של השתלטות החונטה.
זה לא רק שהצבא נפגע אנושות, הוא הפך למעוז הגדול והמסוכן של הפרוגרס בארץ, בשל עוצמת, היקפו, והכסף הענק שזורם אליו, מה שעושה אותו לארגון רב ההשפעה ביותר בישראל, עד למצב של "צבא שיש לו מדינה" (שהוא מכתיב לה מה לעשות).
השפעת הצבא משמעותית פי כמה משל בג"ץ ושות', והוא בעצם הגיבוי העיקרי של המערכת המשפטית שהפכה עצמה לשליט העל. כפי שכולנו ראינו בימים העליזים של מהפיכת קפלן.
זמיר אינו פרוגרס, בהתנהלותו הוא אנטי פרוגרס (עד כדי חיבור לשורשים היהודיים שמעורר חרדה בזרועות הפרוגרס - "מציון תצא תורה" וכו').
המינויים שהציג מאותתים שהוא בדרך להחליף את כל הפיקוד הבכיר, ולהחזיר את הצבא לעם.
ההטיה המהירה למרכז שמבצע זמיר, משנה את כל מקבילית הכוחות בישראל, פוגעת עמוקות בכוח בג"ץ ובהשפעת האליטה ועל הדרך מבריאה את הצבא. אבל זו התרומה השולית.
מה שהופך את האירוע ביום ד' לטקס חילופי אליטות ורגע מכונן בתולדות ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.