רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 14 בפברואר 2025

בורא מיני בשמים

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
 
 
 
אחד מגדולי המנצחים-בסקרים ז"ל (פתיחת הסוגריים על אחריות הקורא) אמר פעם, שסקרים נועדו להרחה בלבד. זאת אחרי שכבר כיהן בסקרים כראש ממשלה, אבל המציאות, משום מה, לא התרשמה דיה מהסקרים.
גם קאמלה האריס כבר נבחרה בסקרים לנשיאות ארה"ב, בדיוק כמו קודמתה הילארי קלינטון שנצחה בגדול בכל הסקרים דאז. המסקרן הוא מהו הריח העולה מהסקרים? ההוגה המקורי המשיל אותם לבשמים, אבל לפחות לטעמי, לעיתים קרובות ריח אחר עולה מהן.
 
ראו נא, איך גם בימים אלו מתפרסמים סקרים בכלי התקשורת בתדירות שבועית (ויותר) וראה זה פלא, הסקרים שמבוצעים ע"י אוהבי הקואליציה מוכחים - 'אובייקטיבית', כמובן - שהקואליציה מנצחת בגדול לו הבחירות יתקיימו היום. ובאותו זמן בדיוק יוצאים סקרים שמעידים שהקואליציה מפסידה בגדול, אלא שסקרים אלו מתפרסמים בכלי תקשורת עוינים לקואליציה.
 
ואני תוהה, אם רואים בחוש שאין לסקרים שום ערך וכי הם רק מציגים את המציאות כפי שרוצה מזמין הסקרים, מה טעם לעורכם? למה שמישהו יוציא כסף כדי שסקר יוכיח את עמדתו, כשברור שהסקר אינו אלא ביטוי נוסף לאותה עמדה??
 
המדהים הוא שלפעמים שומעים בדיעבד שלמועמדים שהצהירו על הסקרים הללו, היו 'סקרי עומק' בהם היה המידע האמיתי לנגד עיניהם. נראה שכיום מתנהל העולם בשני רבדים ידועים ומוצהרים. בערוץ האחד מוסרים את המידע הרשמי, זה שמתאים לצרכים ומגמות המועמד ובערוץ השני מחזיקים – מתחת לרדאר – את המצב האמיתי.
בהיות שלא גילית כאן שום סוד, מסתבר שאנחנו, צרכני המידע, צורכים במודע מידע שקרי ומותאם למפרסם. מכאן עולה תמיהה רבתית, מדוע לצרוך מידע שידוע לנו מראש שהוא שקרי? כלומר, במקום  השאלה דלעיל, מדוע מפרסם המידע משלם כסף לרכוש מידע שידוע מראש כשקרי, הופכת השאלה לשאלה חדשה. לא למה המפרסם שילם (כי הוא כן קבל את תמורתו. הוא פרסם מידע שאנחנו צרכנו), אלא מדוע אנחנו צורכים את המידע הזה??
 
כמדומני שהגענו למצב בו כמעט לא ניתן להשיג מידע אמין. אם בעבר היה חכמת הרחוב אומרת 'אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה' היום ניתן לומר 'אמור לי איזה עיתון אתה קורא ואומר לך מה תמונת עולמך'.
 
הנה, בשבועות האחרונים מעלה כאן המרא דאתרא מידעים על המתרחש בתוככי חסידות הנדל"ן ומסתבר שב"ה זכה ראש הכת דילהון להעמיד תלמידים הרבה ומצוינים ממש. כולם מומחים גדולים ב'מזומנים', בתשלומים עקיפים, וברישומי נדל"ן ועמותות. מי יגול עפר מעיני גדולי החסידויות בעבר, שלא זכו להקים תלמידים דגולים כמו תלמידי דורנו. ועדיין, רוב מניין עמך ישראל ממשיכים לרכוש את הידע שלהם מ'המודיע' לחניכותיו.
 
עכשיו התפרסם סקר על כך שלרוב הציבור שלנו יש הרגשה שאינו מיוצג בכנסת.  איני מכיר את מזמיני הסקר וטרם ידוע לי על אינטרסנטים שמעוניינים לקעקע את היהדות החרדית מיסודותיה, אבל בהיות שבסקרים עסקינן, איני בוטח במידע יותר מאשר היה נמסר ע"י אותם גורמים, גם בלי הסקר. ממה שאני מכיר בציבור שלנו, לא מדובר במחצית האנשים וגם המציאות מורה שהגם שרוב הציבור אומר בלחש שהגדוילים מובלים-באף ע"י אנשי חצרותיהם, בפועל רוב הציבור ממשיך לשים בקלפי פתק שמורים לו היחצנים. איני יודע אם הסיבה לכך היא חוסר אלטרנטיבה, או שבאמת ברגע האמת 'זה חזק מהם'.
 
השאלה הנשאלת מאליה היא תמיד אותה שאלה. כמה מתוך ההולכים-לכאורה-בתלם מבינים שהם מובלים-באף באמצעי כחש ומרמה? לפעמים אני שואל זאת בהקשר ספציפי (לרוב, בהקשר של חסידות הטרור והנדל"ן, כי שם זה בולט מאוד לכל אנ"ש שאנשים נמצאים ממש בסוג של כלא ומן הסתם כל בר דעת תוהה אם יש להם בדין שמים פטור מעונש על מעשיהם, כי אנוסים הם) אבל השאלה קיימת באמת על כולנו: באיזו מידה בעלי בחירה אנחנו ובאיזו מידה נתבע בבוא היום, על מעשים שעשינו – ושלא עשינו, כמו חוסר ההגנה על ילדי ישראל ממפלצים שמוגנים ע"י המערכת – או שבדין שמים יגידו לנו 'אנוסים הייתם' 'לא בכוח האנושי שיקום אדם נגד חברתו ומשפחתו'. מה גם שמגיל צעיר מאוד לימדו אתכם שמי שאינו נשמע לגדול הספציפי – לפי העיתון אליו אתה מנוי – כויפער הוא).
 
ונשוב לעניין הריח. איני יודע איזה ריח עולה מסקר שכזה. יהיו שיאמרו שמחצית מהציבור אינן נשמעים לגדוילים וזה, כמובן, ריח בואש (אע"פ שכיום 'ריח בואש' יכול לסמל דווקא צדק ואידיאליזם...) ויהיו שיאמרו שמחצית מהציבור עדיין תחת דיקטטורת המחשבות וזה, מן הסתם ריח בואש. ויהיו שיהפכו הדברים ויאמרו בדיוק הפוך שזה שמחצית מאנ"ש עדיין דבוקה ברבותינו זהו בושם טוב וכו וכו'.
 
סוף דבר. הריח נמצא באפך אתה..
 
 
חרדי בעולמו
 
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.