שלשה ימים אחרי שמישהו ניסה לרצוח חפים מפשע בבני ברק. קול הנפץ האדיר העיר מאות תושבים. המרחק האווירי מהבית של מי שהיה 'הרופא' של הרבי מגור לעירייה, הוא מטרים בודדים. ראש העיר לא שמע, לא ראה, ולא יודע. כמותו רבים אחרים
החקירה מצויה בשלב החסוי שלה עדיין, בדיוק כמו מאות הרסיסים של רימון הרסס שנועד לרצוח בדם קר, רסיסי החקירה יתפזרו גם הם בגזרה לאורכה ולרוחבה, ולכן בשלב זה לא אחשוף יותר מדי פרטים ובודאי שלא שמות
הלילה חל היארצייט של האדמו"ר הקדוש השרף מקוצק זיע"א. אמרתו המפורסמת ביותר היא: אין שלם מלב שבור
רימון הרסס שהושלך השבוע שבר לבבות רבים. במשטרה מבטיחים, כל מי שהיה לו חלק ישיר או עקיף, ישלם את המחיר וגם שהות בעיריית קוצק ביום ההילולא לא תעזור. בפולין או בפיליפינים, בפזורה או בקריה, הרעש שאוזניים ערלות ניסו להימלט ממנו, יגיע בקצב שלו
כמובן שחסידי גור אינם יודעים מאומה על כל שהתרחש. הם לא קוראים מה שנכתב באתרים. הם כלל לא יודעים על מה מדובר. שום דבר אינו קשור אליהם. רק במקרה כתבות על כמה גנבים ושודדים הם במקרה קראו. אבל זה בטוח יוצא מהכלל. הם לא יודעים כלום כלום. ונכון שכתבות על כמה גנבים, הפכו להיות כתבות נגד האדמו"ר, ונכון שעבדו קשה מאוד להפיץ מי כותב זאת, בלי שמץ של ידיעה, ונכון שהלכו לרבנים, והדפיסו פשקווילים, ורוססו כתבות גרפיטי, והשתמשו בחוקרים פרטיים, והאזינו לקווים והקימו חפ"ק מטורף והצהירו שיש להם תקציב על מלא, אבל זה ממש לא קשור אליהם
כנראה שהפחדנים הללו, צודקים. לתומי חשבתי שיש יהודים רבים בגור עם אחריות שלא יחששו לספר לאדמו"ר את שמתרחש. אבל עסקנים רבים כאן בניו יורק הסבירו לי את מימד הפחד. לא הבנתי. עכשיו אני מבין. אין מי שאינו פוחד מרימון רסס - חוץ ממי שלא מפחד
לא חלילה שאני מעלה בדעתי שהיה חסיד גור שעלה בדעתו בטעות על דבר כזה רח"ל. זה הכל לא קשור בלא קשור. במציאות, זריקת הרימון הדליקה את כל הנורות האדומות ברשויות. הם משוכנעים שאם ביצעו מעשה כזה, משהו לחץ מאוד מאוד מאוד. עכשיו גם ברור למה היה דחוף להקדים קודם למעשה, הפצת דיבה, לשון הרע, דברי כזב ונאצה, שקרים והשמצות מהסוג הגרוע ביותר. מישהו רצה מאוד שהמשטרה תתייחס לניסיון רצח הזה כמו בסכסוך בין עבריינים. הם היו מספיק מפגרים לחשוב שאם יכתבו על מישהו שחייב להחזיר הלוואות – אז תיווצר רשימה כזאת
עד לרגע זה לא פרסמו שם אחד של נושה, ולא שם אחד של משקיע, ולא שם אחד של נסחט, רק השקעות של מאות רבים של אלפי שקל להפיץ לשון הרע ורכילות ושקר כנגד מי שהיה שליח להציל את חיי האדמו"ר
את מינימום לוח הכפל הזה, של אחד ועוד אחד ועוד שתיים, הם לא עשו. כי מי שאינו חי מציאות זה בכלל לא משנה אם זה תרגיל פשוט או תרגיל קשה במתמטיקה. זה או מציאות או מציאות מדומה או הזויה
אבל כשמתחילים לבדוק ומתקשים למצוא נושים, משקיעים או נסחטים, מתחילים להפנים שמשהו מאוד מאוד חמור התחולל כאן ועדיין לא הגיע לסיומו. כשנפתחה חצר הפורשים מגור, כל חברי הוועדה, הרבנים, המחנכים והעסקנים עלו לרגל לביתו של מי שהיה הרופא של הרבי להתייעץ מה לעשות. הם ידעו היטב היטב שגם אחרי עשרות טונות של ביזיונות שהעבירו אותו, ניתן לסמוך על נאמנותו. איש מהם לא נצפה עולה לביתו כעת להגיד ולו מילה. לא התנצלות. לא האשמות. סתם שלום ליהודי שעמל עשרות שנים להיות שליח לסייע לחיים וביקשו לרצוח אותו בדם קר. המשלחות בגור מוכנות רק למי שעלול לערוק, מי שאינו מועמד לעריקה, יכול בהחלט להיות אובייקט לרמיסה
כפי שכתבתי אתמול, בקרוב נגיע לחומרים הסוערים והכואבים, ומהר מכפי שנראה היה. אם הגנבים והשודדים ישלמו מחיר בגור אינני יודע. איך נוהג שלמה קופולוביץ לומר שנים, "דער רבי ציטעררט פון מיר", (הרבי רועד ממני – וזה לא מזיז לחסידי גור) ולכן לשיטתו הוא יכול לגנוב כאוות נפשו ולהמשיך להיות מהמעגל המקורב ביותר. אבל עד כמה שזה נשמע מוזר ותלוש, יש עולם שבו יש כללים ברורים. והכללים האלו כנראה הודחקו יתר על המידה. והם יבקשו תפקידם
הם גונבים בשקט, רוצחים בקול רם. ורצח בהגדרה זה לאו דווקא ברימון רסס, אלא מסע רציחה ורמיסה שכולו תאוות שלטון ובצע. וכמובן שעכשיו הם שוב שותקים, כי מה האירוע הזה קשור אליהם, איך שהתחיל או איך שנגמר. אבל זה עוד לא נגמר. מה שלא יהיה, הרימון הזה גרם נזק של מאות אלפים, לא נורא. הוא יסחוט עוד מישהו – הם יגידו. ואולי במקרה זה לא יגידו, כי הרי איש מהם אינו יודע. לא שמע ולא ראה. רוצח אחד ניסה לרצוח באכזריות - הדברים ברורים!
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.