"היום בתניא" כ"א שבט

 "היום בתניא" כ"א שבט 
תניא "ליקוטי אמרים"
 המשך פרק כ"ו (עמוד ל"ג)
שנה פשוטה
⛳

ללא כל עצבות:
לאור הנ"ל, ממשיך רבנו לפרט בהרחבה בחלקו  השני של הפרק:
א. איך  יטהר האדם את ליבו, מעצבות הנובעת מקשיים שונים ב"בני חיי ומזוני" (כנלמד היום).
ב. איך יש להגיב על עצבות ממצבו הרוחני. כאשר היא נופלת בו בעת עבודתו את ה', או בעת שהוא נמצא בעסקיו (כנלמד אי"ה מחר).
…
עצב ודאגה מעניני העולם:
ענייני העולם הזה הגשמיים, אם מעיקים הם על נפשו, עלולים להפילו בעצבות או להביאו לידי דאגה. ועל האדם "לטהר את לבו מכל עצב" (המופיע עקב קשיי העבר) ומכל "נדנוד דאגה" (מבעיות העלולות להיות בעתיד).
גם כאשר מדובר על "בנים חיים ומזונות" (הרומזים על כל צרכי האדם), שהעדרן עלול להשפיע לרעה על מצב רוחו. הנה גם כאן, יש למנוע מהעצב והדאגה לחדור לליבו.
…
קבלת הייסורים בשמחה:
"העצה היעוצה" (מהבעש"ט והמגיד ממזריטש) להסיר כל עצבות הנובעת מעניני העולם, הוא לקים את  מאמר רז"ל "כשם שמברך על הטובה וכו'" (כך יש למברך על דברים שנראים אחרת), ולקבלם בשמחה, מתוך אמונה ש"גם זו לטובה". שהרי "אין רע יורד מלמעלה" (והקב"ה משפיע לעולמו טוב בלבד), אלא שלפעמים הטובה מכוסה עד כדי כך "שאינה נגלית ונראית לעיני בשר".
ויש לציין, כי השמח ביסורים אינו מגיע למצב שבו אינו מרגיש כלל את מכאוביו או שלא איכפת לו מהם, שכן, רק השוטה וחסר הדעה שהוא כבהמה, לא יחוש ביסוריו. אלא, שמחמת האמונה שיש ביסורים בהעלם טובה לנפשו, שולט כח השכל במידות הטבעיות, שיקבל את היסורים בשמחה - כשהשמחה ביסורים מבטאת את התחברותם של שני ההפכים, צער ושמחה  יחדיו (ולהעיר, שהצער והעצבות שאותה רבנו שולל, הם בעצם שני דברים).

...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ