השחיתות העוברת כחוט השני מהגבאי הראשי ועד לראשי האיחוד כששר השיכון בתווך

הלוואות מחזירים. הלוואות צריך להחזיר. זהו כלל ידוע וברור. כל הנוטל הלוואה עליו להשיבה לבעל ההלוואה

בניגוד להלוואות רגילות, יש כאלו שרק מצהירים על הלוואות – בטופס הלוואות – כדי להוכיח מקורות מימון. יש כאלו שאילוצים שונים גורמים להם לנהוג כך, ויש כאלו שבוחרים מרצון. הצד השווה שבהם, שכל אחד נוטל אחריות על עצמו ואין זה הופך ענין לפרסום ציבורי

היכן הופך הענין לאירוע ציבורי? בשעה שלווה או מלווה ממלאים תפקיד ציבורי. וככל שמשקל החלק הציבורי בתפקיד - גדול יותר, כך הענין לפרסום הופך לחובה. שכן כל עוד ולא ידוע על ניגוד עניינים וממלא תפקיד ציבורי - שבוי בשל הלוואה כזו או אחרת, הרי שאיש אינו יכול לסמוך שהוא ממלא תפקידו נאמנה

אין חולק שיהודי כמו ר' אברהם לייב פזינצבסקי, המוכנה בפי כל 'לייבי', הגבאי האיש והצמוד של כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, ממלא תפקיד ציבורי בעל משקל סגולי ענק. וכשהוא חייב את נאמנותו לא רק לאדמו"ר כי אם לגורמים אינטרסנטיים בחצר, יש בכך הרבה יותר מטעם לפגם

פזינצבסקי, הוא המוציא והמביא הבלעדי כמעט בשנים האחרונות בבית האדמו"ר מגור שליט"א. כל המבקש להגיע לאדמו"ר, ככל ואין זה בשעות קבלת הקהל הרגילות עובר דרכו. ברצותו יכול לשאול ולקבל תשובה ולנהוג על פיה, ברצותו יכול לספר סיפורים וללחוש מתחת לשפם חצאי מילים ולסנן את המבקשים, בניגוד לדעת כ"ק האדמו"ר שליט"א, ובהתאם לאינטרסנטים של בעלי הון, הבוזזים את משאבי הציבור וחפצים להמשיך ולעשות ככל העולה על רוחם ללא שרוחות שאינן מצויות יפרעו להם

בכדי לישון טוב יותר, דואגים האינטרסנטים למלא כיסיו וחשבונותיו של הגבאי הראשי. ככה משיגים שליטה מקסימלית. כך למשל, בשלהי חודש אלול תשע"ח, קיבל לייבי פזינצבסקי, הלוואה של 300.000 אלף שקל לסיוע לרכישת דירתו החדשה בירושלים. שם המלווה: שלמה מנחם שוירץ. הלוואה נוספת על סך 76 אלף שקל קיבל מישראל אלתר מרחוב רש"י בבני ברק. עד כאן הכל בסדר

היכן מתחילה הבעיה? שאותו פזניצבסקי נותן ייפוי כוח לחברת תמא כי טוב בירושלים שבונה ברחוב בר אילן 24-22 ירושלים. שבאותה פיסת קרקע מופיעים בין היתר: עמותה של שר השיכון, בית יעקב גני ילדים עמותה רשומה שמספרה – 580053999, מר יצחקי בועז מבעלי מניות חפציבה לשעבר, חברת י.פ.ו, בבעלות איש העסקים שרכש את נכס עמותת רפואה וישועה באשדוד ומכר לצחי אבו

במקביל, חברת תמא כי טוב רושמת שעבוד לחברת ש. שלמה ביטוח, השותפה באשדוד בקרקע עם אסותא אשדוד, ועם צחי אבו, ועם חברות של שלמה טייטל. טייטל שותף של אבי גולדפינגר, גולדפינגר שותף של כמה חברות ואישים שעושים באותו פרק זמן עסקאות אחרות עם צחי אבו באשדוד. והשילוב הזו הופך להיות לא בעיה קטנה או גדולה, אלא משפיע גם ההתנהלות בחוק הגיוס. הנאמנות היא לכסף ולא לדבר זולתו

אבל חכו, רק התחלנו: במקום מגוריו החדש רשום פזינצבסקי כמוטב בנסח טאבו גוש 31317 חלקה 35. ומי עוד מופיע בצמוד לו: למשל שר השיכון, יונתן בורנשטיין מנכ"ל האיחוד, שהוא 'היורש' המעושה של נכס רפואה וישועה בירושלים, ועוד ועוד

כעת, נניח ובמערכת בחירות מוניציפליות, למישהו מרשימת אילי ההון יש אינטרס להדיח ראש עיר מכהן - כמו באשדוד למשל. כמובן שרק בגלל אינטרסים כספיים

במקרה האשדודי זה קל מאוד, משום שבמשך יותר משנה צחי אבו פעל בקול גדול נגד ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי. וצחי אבו שותף בקרקעות עם טייטל, עם רפואה וישועה, ובפיסת קרקע אחרת בעיר, יש זכויות לשלמה מנחם שווירץ שהוא כאמור המלווה של לייבי פזינצבסקי, יחד עם מחזיק דרכון זר בשם הנפל האורד, שכתובתו ברשם המשכונות היא ברחוב רש"י 30 בני ברק. באותה פיסת קרקע יש זכויות לחברת נכסי עמותת תפארת מנחם, שכתובתה היא ברחוב רבנו גרשום 3 בירושלים, ובנסח הטאבו בכתובת זו יש הערת אזהרה לטובת אחד מבני המשמש בקודש, ה"ה לייבי פזינצבסקי

במקביל המלווה שוירץ קשור עם חברות של גוטסמן וישראל מרדכי בורנשטיין, המחותן של הרה"צ נחמיה אלתר המתגורר באשדוד שגם הוא היה פעיל מאוד בניסיון להדחת ד"ר יחיאל לסרי באשדוד, כעת תחשבו אתם האם יש סיכוי שהגבאי יאשר פגישה למישהו שעלול לספר את העובדות? למישהו שרוצה להיכנס ולספר את האמת - היש סיכוי שמישהו כזה יוכנס מחוץ לקבלת הקהל הרגילה? הרי גם לו אם הגבאי היה רוצה, הוא כבול בידיו וברגליו

גם אם נניח ויהודי עסקן וותיק, המסור ונאמן לקודשי בית גור עשרות בשנים, תושב העיר אשדוד, ה"ה ר' יעקב דוד רוזנבוים, האיש שנכנס כחבר ברוב מוחלט של עמותות של מוסדות חסידות גור – שהוא יודע את האמת ויש לו גישה. אבל העו"ד שאיתו עובד בצמוד הוא רובי אלימלך מרפואה וישועה, ומי שפועל יד ביד איתו בנכסים השייכים לחסידות הוא אברהם גוטסמן, מה הסיכוי שהוא ייכנס לקו"פ ויספר את האמת, מה עוד שהוא יודע שדעת הבן הרה"צ נחמיה אלתר שונה משל אביו? ברור שגם יהודי כמותו חושש. ומסירות נפש אינה ענין שניתן לתבוע מיהודי. מסירות נפש זו מעלה שרק החפץ בה פועל דרכה

אשדוד היא דוגמא. בית שמש זה אותו סיפור. על הביקור של הרה"צ נחמיה אלתר בבית ראשת העיר בית שמש, בחצות ליל שישי, כבר כתבתי כאן. ומה שאפרט בהמשך בקרוב בס"ד יהיה הקרקעות בבית שמש שאותם חברות וחברות בת שותפות בהם ובאשדוד, כמו מצפה בית שמש, רסידו פיבי וכשותפות שלהם, נוטלות או כותבות הלוואות באותה תקופה לחברת גמא ניהול ומסחר - ששותף אחר ונוסף של צחי אבו מקבל גם הוא הלוואה באותה תקופה מאותה חברה – ואותה שותף מעניק הלוואה לשמואל נרקיס, השותף של טייטל ושניהם יחד חברי הנהלת איחוד מוסדות גור

כשהשחיתות היא הקושרת בין היושבים ראשונה במלכות, מה הפלא שככה נראית ממלכת גור? מה הפלא שהיא יוצאת חבולה במערכות הבחירות ואינה מצליחה במערכות ציבוריות אחרות. המושחתים חוגגים יחד. והאמת נעדרת

כמו שכתבתי בהתחלת הפוסט: הלוואות צריכים להחזיר. גם הלוואות שנוטלים מהשחיתות בעצמה, צריכים להחזיר. הגיע הזמן. החבורה הזו סוברת שהיא תצליח לברוח באמצעות הפצת כזבים ולשון הרע על יהודים שאינם חלק ממערך השחיתות שלהם. אני כאן מבטיח לכם לפרט אחד לאחת, את מעלליהם. בחסידות פנימה הם יכולים לספר סיפורים מכאן ועד להודעה החדשה. וחזקה על לשון הרע שמתקבלת. אבל גם הם יודעים שיש מקומות שבהם לא ניתן לשקר בלי הכרה ולזכות להכרה או הוקרה. כשהם עומדים בפני מצב שכזה, אפילו יצחק מאיר טאומן, האיש המצווה לאותת ולספר את האמת, פונה לפורשים ולעומד בראשם, להתחנן על נפשו שיניחו לו כי לא התכוון וכו'

לו השחיתות לא היתה כל כך מושרשת הם היו לומדים מתלות העבר ומסיקים מסקנות, אך בצע הכסף כה ענק שזה חזק מהם. דוהרים אלי התנגשות חוגגים על סיפון האניה שכבר חשבה להישבר ומקווים שיצליחו לזרוק את פלוני או אלמוני אל סערת הים. המשך בקרוב מאוד בס"ד