מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערש"ק פרשת ויחי, י"א טבת תשפ"ה
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
כן בעל גאוה, לא בעל גאוה, כמעט חשבתי ברצינות שלא לכתוב הקדמה השבוע.
הגליון יצא כל כך מוצלח, שאמרתי לעצמי: למה לקלקל?
זה שנה עשירית תודה לקל יתברך, וכל הווארטים חדשים שטרם נכתבו.
למשל: ר' יהודה היה ראש המדברים בכל מקום, ולמה קיבל את הכיבוד הזה?
משום שהיה מקצר בדבריו, כמו שמצינו בהגדה של פסח: ר' יהודה היה נותן בהם סימנים, דצ"ך עד"ש באח"ב. היה מדבר בקיצור.
הידעתם שזה מרומז בפרשתנו?
זה הווארט הראשון שפותח את הגליון השבוע, שווה לכם לראות ולהתבשם.
זה מזכיר לי שפעם אחת כיבדו אותי לדבר באירוע. וכרגיל, לא הכנתי.
תוך כדי הליכה לבמה, שאלתי את הגבאי באידיש:
איבער וואס זאל איך רעדן? (על מה אדבר?)
ענה לי: איבער וואס דו ווילסט, נאר נישט איבער 5 מינוט. (מעל כל מה שתרצה, רק לא מעל 5 דקות).
ואני מסיים את הגליון בדבר צחות, בענין שכתוב בפרשה 'בנות צעדה עלי שור', פירש"י שהבנות היו צועדות על החומה כדי לראות את יוסף, מה הן רצו לראות? בטח הם ביקשו לראות את זיו פניו ותוך כדי, להתפלל שיזכו לחתן כזה. ואם מישהו היה שואל אותן: היית רוצה כזה חתן? ענתה: שור!
SURE!
רואים? לית מילתא דלא רמיזי באורייתא, אולי זה המקור מה שמקריאים בשטר התנאים, ושאלו את פי הכלה ואמרה 'הן' (באנגלית 'שור', בודאי).
השבוע ניגש אלי אברך חשוב ממתפללי בית מדרשנו ומספר לי שעליתי על שולחן השבת אצלם.
טוב, אתם מבינים שהוא לא התכוון שעליתי על השולחן ממש, אלא ששמי עלה על השולחן.
מה דיברתם עלי? שאלתי.
והוא ענה: סיפרתי בשולחן השבת על שני אחיך שנשואים לשני אחיות (אחד מהם נהיה השבוע עלטער זיידע, מזל טוב), ושאלו בשולחן אם אין בזה בעיה בהלכה? מה אתה היית עונה להם על זה? הוא שואל אותי?
אמרתי לו: בגמרא ברכות לבד, מסופר על קרוב ל-100 מקרים שהיו 2 אחים נשואים לשני אחיות, וזאת לבר ממסכת יבמות ששם חלק גדול ממקרי היבום זה שני אחים שהיו נשואים לשני אחיות ואפילו שלשה וארבעה וחמישה אחים יש שם שהיו נשואים לחמשה אחיות וכדו'.
(מי שיודע למה התכוונתי קרוב ל-100 במסכת ברכות, שיכתוב לי, ומי שרוצה לדעת, שישאל באימייל ואענה לו).
ומה אתה ענית להם? שאלתי
והוא עונה: ניגשתי לארון והוצאתי את 'ספר הישר' והראיתי להם ששנים מבניו של יעקב אבינו, (שגם היו אחים מאותה אם) היו נשואים לשני אחיות.
והוא ממשיך ומספר: להפתעתי, ברגע שאמרתי מי הם שני השבטים שהיו גיסים, אמרה נוות ביתי חידוש נפלא מדוע דוקא שני שבטים אלו זכו להיות חתנים אצל האיש הספיציפי הזה שמובא בספר הישר.
אמרתי לה, מספר לי האברך, כי ווארט כזה בודאי היה מוצא את מקומו בגליון 'מעדני הפרשה' של שכננו קלצקין, שאני מקריא כאן כל שבוע ווארטים ממנו ומהקדמתו, אם אשתו או בתו היו מחדשות את זה, ואפילו היה אומר את זה בשם אומרם (כפי שכבר עשיתי מספר פעמים), אבל מה לעשות ואנחנו לא קלצקין?
אז החלטתי להפתיע אותו והכנסתי את הווארט לגליון וישמחו ידידים, (מזל שהוא עבר להתפלל בשטיבל שבו מתפללים הרבה מחסידי ראה"י ולא אצל המתחרים, כי אז הייתי גורם לו אי נעימות על שהעיז להזכיר את הדוסטע שלו בפניי).
מענין אותכם הווארט? זה הווארט הראשון בעמוד השני של הגליון.
בשבוע שעבר סיפרתי כאן על תוכנית 'חברה תיקון חצות', הרבה מאוד פנו אלי מהקוראים שרוצים להצטרף ולקבל צ'אנס בהגרלות הענק של ארה"ב, וכדי לא להיות פזיז, אני מכין מסמך מסודר עם כל הפרטים והתנאים שיצורף בשבוע הבא לאימייל, כולל לינק שיוכלו לתרום דרכו מבלי לתת את פרטי האשראי ושאר הפרטים והבטחונות והשקיפות וכל החפץ בכך ימלא את הטופס וזכות הרבים ישפיע עלינו שפע רב עד בלי די.
בברכת שבת שלום ומבורך וצום קל:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.