"היום בתניא" כ"ב טבת

 

"היום בתניא" כ"ב טבת
תניא "ליקוטי אמרים"
המשך פרק י"ד (עמוד כ')
שנה פשוטה
⛳
"תהי צדיק ואל תהי רשע":
הפרק הראשון של התניא פותח בדברי הברייתא האומרת, שבעת שהאדם נולד "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע"!
כפל לשון השבועה תמוה: לאחר שהשביעוהו "תהי צדיק", למה מוסיפים ומשביעים "ואל תהי רשע", וכי הדבר לא מובן מאליו?
מסביר רבנו, כי לפנינו שתי הוראות שונות: הראשונה "תהי צדיק",  שהיא כעין הוראת רשות, הדורשת מהאדם השתדלות והתאמצות בלבד. 
והשניה "אל תהי רשע", שהיא הוראה המחיבת את כולם.
שכן, היות שלא כל אדם זוכה שתינתן לו נשמה של צדיק ואין הדבר נתון כל כך לבחירתו. לכן משביעים אותו שנית "אל תהי רשע על כל פנים" (אלא "בינוני", שלהגיע למדרגה זו, היא בכחו ובבחירתו של כל אחד).
...
למאוס ברע ולשמוח בה':
למרות שהמיאוס האמיתי ברע, הוא מנת חלקם של הצדיקים (שזכו ל"אהבה בתענוגים"). נדרש מה"בינוני" לקבוע עתים, שבהם ישתדל ויתאמץ לעורר רגש כלשהו של מיאוס לתאוות הגשמיות - וזאת יעשה על ידי שיתבונן במהותם שהם בסך הכל כ"חמת (שק) המלא צואה", וכל תענוגי העולם סופם להירקב ולהיות רימה ואשפה.
וכן במקביל, יקבע ה"בינוני" עתים, שבהם הוא ישתדל "להתענג ולשמוח בה' - וזאת יעשה, על ידי "ההתבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא".
עם ההתבונניות בענינים אלו, הוא מקים את השבועה "תהי צדיק" (אף שיתכן שהמיאוס ברע והשמחה בה' לא יהיו אצלו ברמה הגבוהה כפי שהם אצל הצדיק).
...
ההרגל נעשה טבע:
רבנו מציין את העובדה, שכל הרגל נעשה אצל האדם כ"טבע שני" - ולכן:
א. כשירגיל את עצמו למאוס ברע, הרי שבמשך הזמן תיקבע מידה זו בנפשו  באופן שיש בה קצת אמת.
ב. אם ירגיל את עצמו לשמוח בה', "הרי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא" - אולי יערה עליו רוח ממרום , ויזכה שתתעבר (תתווסף) בו רוח משרש  איזה צדיק, שתפעיל את נשמתו לעבודת ה' בשמחה אמיתית, שמחה הקיימת אצל הצדיק.
...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ